הצילו!!!

שלום לך
לפי מה שאת מתארת הבעיה היא בעובדה שגם את וגם בעלך עייפים. הסיבות לכך הן שונות. בנך נמצא בשיאו של גיל ההתבגרות ולא מקבל את ההתנגדות הראויה שתבהיר לו עד היכן הוא יכול להתנהג כמו שהוא מתנהג. יש מקום לפנות ליעוץ בהקדם כדי לעזור לו ללמוד דרך ארץ שתעזור לו להשתלב במשפחה ובחברה.
דבר ראשון,לפני הכל, הפסיקו לצעוק ולהתווכח!!! זה משרת אותו ומעייף אותכם.
החליטו את ובעלך מה הם סדרי העדיפויות של הבית משפחה (ציונים טובים הם לא בראש סדר העדיפויות)
קבעו חוקי בית לפי הצרכים של כל אחד תוך התחשבות באחר.
קבעו סכום כסף קבוע כדמי כיס(לא גבוה מידי)
השתמשו בדמי הכיס ובטלפון כתנאי להתנהגות מכבדת לשאר דיירי הבית
אתם ההורים, ילדכם גרים תחת חסותכם ומתוקף קביעה זו אתם קובעים את החוקים!!!
אל תתפשרו בתקופה הקרובה אלא רק על בסיס הצלחה והתקדמות
בנכם זקוק בדחיפות לחוקים אלו כדי שימצא את מקומו, גם לו לא פשוט לחיות בסיטואציה שהדברים לא ברורים.
אין צעקות
אין יותר וויכוחים
(כבוד מוחלט לגופו של האחר(אחותו)
אחריותו להתנהל מול בית הספר במקביל להסכם כתוב שיערך בינכם
(זה אומר שהוא מתעורר לבדו בבוקר-הוא כבר בן 15)
שימו לב לשעות מחשב.
שימו לב מתי נסגר היום- חברים הולכים הביתה ובנכם חוזר לביתו
אל תקשיבו לסיפורים כמו "אבל ההורים של החבר שלי מרשים לי" הם לא מרשים, ברוב המקרים אלו מניפולציות רגשיות.

חשוב להדגיש שלא אתם מענישים אלא הוא מעניש את עצמו במקרים של שבירת הסכם ולכן ביום טוב שבו כולם רגועים יש לשבת ולשוחח איתו ולגבש הסכם מחייב.אחריותכם לדאוג לרווחתו-אוכל, מגורים, בגדים ,כסף כיס, מחשב...... והוא, התנהגות מקדמת, שמירה על מסגרת, כבוד לכם ולאחותו.
כך שהאחריות עוברת אליו ולכם אין סיבה להכנס לטלטלות הרגשיות שבחור בן 15 עובר כל שעה וחצי
קודם כל הבית- ברגע שבבית יתחיל להרגע זה יגיע גם לבית הספר.
בהצלחה
ואשמח להתעדכן





0

קודם תודה על תשובתך.. אך ההמשך הוא כזה .עוד לפני שפניתי אליך אחרי השיחה עם הרכזת סיכמנו איתה שנתחיל את שיטת הפוצי מוצי ליטופים מחמאות ..כי גם היא קצת היתה נוקשה איתו היא לקחה אותו למחרת לשיחה והוא הבטיח שישתנה (גם בבית). כשאני פונה אליו בנעם ומבקשת שלא יריב עם אחותו הוא מיד אומר נראה אני אחליט מתי די וזה גורר אותי לויכוחים איתו..גם אחותו מנסה לחקות אותו..לגבי מטלות של הבית ממש אין סיכוי שירימו מהמקלחת אפילו את בגדיהם שלא נדבר על דברים אחרים, אני צריכה לחזור ולומר מספר פעמים עד שמישהו מקשיב או שפשוט אני עושה זאת ודי!! לגבי סכום הכסף שציינת (אז כמה??) כתבתי לך שבני עוזר לנו לאחר הלימודים לפעמים כשעתיים הוא דורש על זה שכר ..וכשאני אומרת לו "מה אתה צריך אני קונה לך כל מה שאתה רוצה" הוא עונה שהוא צריך את זה לדברים אחרים שאלנו אותו אם הוא מעשן..או נרגילה.. אז לא למרות שהוא צוחק כשהוא עונה על זה .וגם הבת כשאני פונה אליה בבקשת עזרה בבית או להוריד את הכלבה (שמתאפקת כל היום עד שאנו מגיעים) אז זה מלווה בויכוחים למה דווקא היא ולא הוא ולפעמים גם דורשת שכר ..אני פוחדת שהכל מתחיל להיות חומרי מידי על כל תנועה שלהם לא כך חונכתי ולא כך אני רוצה לחנך..לגבי טיפול למי אני צריכה לפנות ?ואם אני יכולה לחכות עם זה עד שאסיים ליישם את עצותך?! תודה

את מוזמנת לפנות אלי במייל הפרטי שלי.
הבעיה היא לא עם בנך אלא בצורה שבא את מתנהלת איתו.
כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, אין שיחות ואין הסברים ובקשות. יש הנחיות לגבי ההתנהלות הרצויה. זה כמובן לאחר שיחה מישפחתית. לא מפתיע שבנך הבטיח להשתנות בשיה עם הרכזת, בגילם הם יכולים להבטיח הכול רק שיניחו להם משיחות לא נוחות.
יש מקום לאימון אישי, להחלטתך
בהצלחה

אייל שלום ..אבקש את עזרתךלאחר ההתכתבויות איתך העלתי את הצעתך לבעלי הוא לא משתף פעולה בעניין כך שהכל בערך נופל עלי אני שוב נמצאת בבעיה עם הילד..כפי שאמרתי לך כל יום אחרי בית הספר הוא מגיע אלינו לעבודה עוזר ולאחר מכן הוא אומר לי קבעתי עם חברים ביי .אני מבקשת שיגיע הביתה בשעה מסויימת ולא תמיד הוא מקשיב(סוג של שליטה ..מילה האחרונה שלו) היום למשל הוא הגיע קצת עצבני מבית הספר תוך כדי עזרה נוצר ויכוח בינו לבין אביו שהמשיך לצעקות ואיומים מצד הבן שהוא יברח מהבית ולבסוף הוא נתן מכה לבעלי בכתף ...ניסיתי להרגיע את הרוחות אך גם עלי הוא צעק לקח את התיק שלו ויצא לחבר .מאוחר יותר התקשרתי אליו שיגיע הביתה שנשב נדבר נפתור את הדברים בצורה יפה והוא לא מעוניין להקשיב (כמובן שהוא לא רוצה לבוא...) מה עושים???

שלום שוב
אני שוב מציע לפנות לעזרה מקצועית. את מתארת מצב של אלימות מילולית שגולשת לאלימות פיזית. מצב זה חייב פתרון לפני שיהיה ממש קשה להתמודד.
אנא, פני ליועצת בית הספר או לכל גורם מקצועי אחר שנראה לך, גם אם תפני לבד תוכלי לקבל כלים מעשיים להתקדם. אל תחכי.
בהצלחה