ילדי הגונב והמשקר

היי זו שוב אני, האמא הלא שקטה, שמחה שחזרת ושמחה מאוד על הפורום הזה שיש בפני מי לשפוך את הלב. הילד שלי בן ה- 12 וחצי הלך ביום שישי עם אביו לקניות וגנב עט, בעלי שהבחין הכריח אותו להחזיר. זה אינו המקרה הראשון של הגניבה לפני מספר חודשים הוא גנב כסף שהנחתי על השולחן והתגלה לי כאשר ביקש לספור את הכסף שהיה לו בקופה ועשיתי אחד ועוד אחד והבנתי שהוא לקח. התעמתתי עימו ולקח קצת זמן והוא הודה. נמאס לנו (לי ולבעלי) שהוא משקר כל הזמן וזה גורם לערעור היחסים ביני לבין בעלי באיך להתנהג אליו ולהתייחס למקרה. בעלי כל היום צעק עליו בכל דבר שביקש ממנו, עד שכעסתי עליו מאוד ובכיתי ואמרתי שנמאס לי מהיחס שהוא מעניק לילד ושאני שבורה מזה, שאם היו שואלים אותי מה הדבר הכי בעולם שהייתי רוצה זה שהילד שלי והאבא יסתדרו והילד שלי יהיה קודם כל בן אדם ושיפסיק לשקר ולגנוב. (לימודים גם מאוד חשובים לי אך חשוב לי יותר שיהיה בן אדם) הומלץ לנו על ידי הרופא המטפל בו בריטלין לפנות לפסיכולוג דבר שבעלי לא רוצה אם מבחינה כספית ואם מבחינת זה שאומר שאני זו שצריכה פסיכולוג ולא הוא.
ביררתי דרך קופ"ח אפילו רשימת המתנה כבר לא ניתן להרשם והאמת קשה לי להפתח בפני אנשים שאני לא מכירה. אותך אני מכירה והייתי בסדנת הורים שלך והרגשת שאני יכולה להפתח בפניך.
אני נמצאת במשבר מאוד מאוד מאוד מאוד עמוק ולא יודעת איך לצאת ממנו. דיברתי עם בני על המקרים וכמה חשוב לומר לנו את האמת וגם אם היא לא יפה, צריך לקחת בחשבון שמקבלים על זה עונש, אך העונש הכי גדול הוא כשאנחנו לא מאמינים לו יותר כי הוא משקר כל הזמן ואז כשיגיד אמת יהיה לנו קשה להאמין לו.
אנא עזרי לי לעזור לו.
נ.ב. האם את מציעה לי להראות לו את האתר כדי שיוכל לכתוב לך?