מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- הענשהחנן28/03/2009
שלום.
יש לנו ן בגיל ההתבגרות והבעיה היא שהוא לא ממושמע ועל מנת לפעול אשתי דורשת ממנו מספר רב של פעמים עד שהוא עושה משהו .
ביני ובין אשתי יש המון חלוקי דעות לגבי הגבולות שהיא מעמידה אם בכלל ואם כן גבולות שהם פרוצים או שהיא לא עומדת בהם לזמן ארוך והילד מנצל זאת .
אשתי לא לומדת מהעבר ז"א מהכשלונות של העבר וממשיכה כל הזמן באותה דרך של התחננות עם הילד ומשא ומתן ללא עמידה איתנה ועקבית בדרישות שלה כלפיו .
עד היום בכל מקרה של הענשה , העונש לא קידם אותנו ואת הילד והתופעות חוזרות בכל מיני צורות .
אני קצת יותר קשוח ממנה ומציב גבולות ועומד עליהם ולכן היחלד קל לו יותר להתמודד ולהשיג ולקבל את מה שהוא רוצה מהאם .
מאחר והגבולות שאשתי שמה לילד אינם יציבים או בכלל אין גבולות כאלה כי העונשים שהיא נותנת לו הם לא בשטחים שכואבים או מפריעים או מזיזים לילד ולכן החינוך שלה בעיני אינו נכון .
טענתי לא פעם כי יש להעניש את הילד ולהעמיד גבולות גם בשטחים שלילד זה יפריע כגון הגבלת הפעלת מחשב לזמן מסוים או הגבלת זמן מול הטלווזיה וכו"י בקיצור בשטחים שמפריעים לילד או בשטחים שהילד מתעסק בהם והגבלה בשטחים הללו יחנכו אותו או ילמדו אותו כי העונש יכאב לו .
מה דעתכם ?
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לירון
אייל קנדינוף28/03/2009שלום לך
שביל הזהב עובר באמצע. אני אישית לא חושב שעונשים ודרישות מקדמות. עונשים יצרים פחד ומירמור בטווח הארוך ואת זה אתה לא רוצה. בנוסף, עונשים גורמים ליצירת אוירה מתוחה שיכולה לקדם חוסר כנות. מצד שני, מצב שבו כל אחד מנצל את החולשות של האחר מוביל לחוסר תקשורת ותיסכול. לכן הצעתי היא לבנות מערכת הסכמים שנוגעים למעגלים השונים של בנכם(בית ספר, משפחה, חברים) ולעמוד על המשמר שהסכמים אלו יכבודו. עצם העובדה שהסכמים אלו נוצרו בשיתוף שלכם ושלו מאפשרים לכם לזוז מעמדת השוטר ולהעביר לבנכם את האחריות למעשיו. להזכירכם: לכל הסכם יש חלק שמתאר מה קורה שצד אחד לא מקיים את התחייבותיו. כך שאנו לא מדברים על גבולות אלא על מעגלים ולא על דרישות אלא על אחריות. בדרך זו אתם הוכים להיות מנהיגים ומורים ומצמצמים את החיכוך בינכם לבין בנכם. גיל ההתבגרות הוא גיל של בילבול ויצרים גואים תוך תפיסת מציאות אשלייתית. משום כך אל לכם לעמוד בדרכו מאחר וזה זמנו לגלות את כוחו ויכולותיו. יש לאפשר לו מרחב פעולה כזה שלא יסכן אותו פיזית או נפשית ואם זאת את האפשרות לטעות וללמוד מטעויותיו.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם טיפוסים חברותיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)
.jpg)

