הי ענת, אני זקוקה לעזרה בדחיפות...

כמה קשה לך
באמת.
גם הלחץ עם הלימודים
הבעיות עם אמא שרק הופכות עם הזמן להיות יותר מורכבות
ההשוואה עם האחיות שלך
לא קל.
תראי, אני חושבת שהכי חשוב לשמור עם ההורים שלנו על מערכות יחסים טובות.
כל דבר שיהיה לך (חבר לימודים טיול) יושפע מהאופן שבו את מתקשרת עם הורייך, לא יעזור – הם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. וטוב שכך!!
בואי ננסה ביחד להבין את אמא שלך:
את הקטנה שלה, האפרוח האחרון שבקן, והיא פנויה יותר מבחינת זמנים להשקיע בך.(יחסית לאמא שיש לה עוד ילדים קטנים בבית והיא טורחת סביבם וכו').
היא שמה לב לכך שאת אוכלת פחות – זה מעסיק אותה ומדאיג אותה באמת.
את מצידך, רוצה לשמור על חזות צעירה סקסית וחטובה – זכותך!
השאלה היא מה יתן לאמא שלך את השקט הנפשי.
הפיתרון – שליטה. דרך שיתוף . ממקום בוגר.
אסביר – הרבה אנשים מתבלבלים בין המילה שליטה לשתלטנות. לא לתת לאמך לשלוט בך – אלא , לתת לה תחושת שליטה שכל כך חסרה לה, כי גדלת, כי את מחליטה לבד החלטות, כי יש לך עולם נפרד שלא קשור אליה: חבר לימודים מראה... והיא מנסה בכל דרך להיכנס לעולמך.
קשה לה נורא - כי ככל שהיא מנסה את מסתגרת
ככל שהיא דואגת את מסתירה
ככל שהיא מתפרצת את רבה איתה ובמצבי חוסר אונים נאמרים גם דברים מגעילים שאנחנו לא בהכרח מתכוונים אליהם, אבל אנחנו כל כך כועסים שאין מנגנוני סינון.
גשי אל אמא שלך ותגידי לה:
אני מזמינה אותך לשיחה שבה אני מבקשת ממך שתקשיבי לי עד הסוף ואחר כך אני מבטיחה להקשיב לך.
צאו מחוץ לבית – שם יהיה קשה יותר להתפרץ.
תסבירי לאמא שלך שאת מתגעגעת אליה שאת דואגת לה ושאת רוצה לשתף אותה בעולמך אבל, ממקום בוגר – ממקום שהיא תכבד את ההחלטות שלך, לא תתקשר לחברים מאחורי הגב שלך , תאפשר לך לחיות בבית בלי לנסות להשתלט עלייך.
תאמרי לה שאת מבינה שהיא דואגת לך בנוגע למשקל ושאת מוכנה לעשות בדיקות דם ואם הרופא יאשר שהכל בסדר – היא תרגע.
ותקשיבי לה, ממש תקשיבי למה שיש לה לאמר
אל תכעסי
אם יש דברים שמקפיצים אותך, תתאפקי. שתיקה זה המון כוח
בסוף השיחה תאמרי לה שאתן שתיכן צריכות לחשוב על מה שנאמר
ותחכי כמה ימים
אני מבטיחה לך שהיחס ישתנה
כשאת מתנהגת כבוגרת – היא לא יכולה להשאר קטנה
בהצלחה ענקית
בבקשה עדכני אותי
ענת זפרני

שלום, תודה רבה רבה על העצה, ההקשבה והנסיון לעזרה, אשמע בקול עצתך ואודיע לך מה ההמשך.