לענת!

ענת שלום,
אני בת 18 וראיתי פה מכתב מעניין של מישהי שממש מזכירה אותי ובעייתה עם אמה מזכירה את בעייתי עם אמי. קראתי את התשובה שכתבת לה...אבל לצערי, עשיתי כבר לא פעם את ה"פתרון"..שלי לא עזר, כנראה.
הבעיה (בקצרה)- היא שאני יורדת בזמן האחרון למשקל מדאיג של 48 ואני די גבוהה, ונראה לי שזה עקב חוסר רגיעה נפשית..ז"א, כל הדברים בחיי שאמורים להיות הכי כייפים, במיוחד שאני בגיל שאני צריכה לעשות כל דבר בהנאה- הכל קורה במין לחץ נפשי כזה שלא עוזב אותי כי אני תמיד בכל מעשה חושבת על המשפטים של אמי, שמהדהדים לי בראש ולא עוזבים אותי.
אמי היא אישה טובה, שקולה אך גם דואגת מידי, אולי כי אני הבת זקונים שלה...אני מנסה להבין ולחשוב על כל האפשרויות שבגלל זה היא כזאת אבל אני לא מצליחה להבין רק..למה היא לא עושה את הדבר רק הפוך, ז"א, חושבת על למה אני באופן טבעי רוצה לעשות את כל מעשיי ולהינות ולא להיות כל החיים התינוקת שלה!
הדברים בחיי הם: חבר, לימודים, עבודה, תחביבים, חברות, אפילו הטיפוח שלי והסגנון שאני מתאפרת...היא טוענת שכשאני יוצאת עם חבר שלי אני נראית מוזנחת ושוכחת מחיי ואני מרחפת וכל אחראית וכל מיני תירוצים והיא לא מוכנה לעזוב אותי לשניה...בכל דבר בחיי היא מנסה להתערב.
אבל זוהי הסיבה שנורא מלחיצה אותי..שדווקא זה מרחיק בינינו וזה משפיע גם על הדברים שבאמת הייתי הכי רבה מכל דווקא כן רוצה לשתף אותה..כמו זה שקיימתי יחסי מין עם חבר שלי...
מה שאנחנו לא הכי מדברות על דברים מהסוג הזה..בקיצור, מצד אחד אני רוצה שהיא כבר תירד ממני ותיתן לי להיות עצמאית ומצד שני אני רוצה לשתף אותה בדבר הזה שאני חושבת שבת צריכה לספר לאמא שלה. אבל אם היא חושבת שהיא עדיין צריכה להתערב בבעיותיי אני לא בטוחה שהיא חושבת שאני מספיק בוגרת כדי לספר לה דבר כזה ובגלל זה זה הכי מדאיג אותי.
בבקשה תעזרי לי....:-( אני מצטערת על המכתב המתיש..
קרן.