חוסר תקשורת

שלום יעל
הערכתי, וכדאי לבדוק, היא שבתך פשוט פחדה לספר לך. מומלץ לברר האם במהלך התהליך שאת מספרת עליו נבנה מתח בינך לבין בתך? אני מסכים לחלוטין עם אבחנתך שעונשים לא תורמים ויותר מכך, הם מקדמים חשדנות, דיכדוך והתנגדות. כדאי לבחון דברים לטווח רחוק. והיה ואת מזהה דפוס התנהגות שחוזר על עצמו, כמו איחורים להסעה יש לפעול ממקום של שיתוף והעברת האחריות לבתך לזכות ולחובה בהסכמתה. אין לך סיבה להתרגז מאחר ולא את איחרת, בתך איחרה וכשהיא תבין שאת לא צד בעניין וזאת אחריות שלה ללימודיה המגמה תשתנה. מפתיע לגלות עד כמה ילדים/נערים מוכנים להתאמץ כשסומכים עליהם ונותנים להם מרחב פעולה. חשוב לזכור, טעויות הן הבסיס הראשוני ללמידה, כך שכדאי לאפס ציפיות ולבדוק מגמות. נחמד יהיה שאת ובתך תבלו יחדיו ותוך כדי בילוי תספרי לה על הסיבות המניעות אותך בתור אמא שלה ותייצרי אוירה שתאפשר לה לספר לך מה באמת קרה ואיך היא מתייחסת לזה.
בהצלחה