שיתוף פעולה הורים וילדים.

אני אמא לשלושה ילדים , 14.5 (בן), 12 (בת ) , 3 (בת).
עם "פרוץ גיל ההתבגרות" אצל השניים הבוגרים שמתח לב ש"השפה" בבית השתנתה.
אנחנו נהיינו הרבה יותר "שוטרים" והשיחה אצלנו בביתך נסבה בעיקר על : הכנת שיעורים? מערכת? עבודה? . . . אם לא תכינו אז. . . . ( לגדול יש הפרעת קשב וקושי בארגון, עם הבת 12- נכנסנו עכשיו לאבחונים)
יש לי קוד לכניסה למחשב ( הם הודו ש"זה פיתוי גדול מידי" ואז היו דוחים הכל לאחרי השימוש במחשב .)
הילדים מאוד ממושמעים ומשתפים פעולה יפה: הם אחראים להוריד את הכלבה בוקר וערב ( יש להם חלוקה לפי ימים).
הם אחראים לשטיפת הכלים בבית: לפי לוח תורנויות.

מה שאני רוצה זה לעשות את הדברים נכון יותר ועם שיתוף פעולה שלהם , לתת להם להיות חלק מקביעת החוקים והכללים ( אפילו חלק מהעונשים)- אני חושבת שאז אני אשיג תוצאה טובה יותר ויחסים טובים יותר.

בעלי טוען שלא נשיג תוצאה טובה יותר ופחות מרמור אם נעביר את זה לפאזה של שיחה משפחתית אחת לשבוע- באוירה נינוחה . לפי הבנתו ילדים צריכים לקבל את העונשים בלי יותר מידי ברברת. כמובן שהעונשים ( חצי יום בלי מחשב או יום שלם- זה העונש הכי חמור...) מגיעים אחרי שברור לילדים במה הם לא היו בסדר.
אנא ייעוצכם איך לעשות את זה נכון, איך לכוון את השיחה שתהיה יעילה ומועילה?