דחוף-הערכה עצמית אצל ילדה

ענת שלום, בתי בת ה12 לומדת בכיתה ו' , ילדה חרוצה יפה ומוכשרת.
בשנה האחרונה ניפגעה בתי ממספר חברותייה הטובות עקב מריבות, שהשאירו אותה מנותקת מהן. למזלה, היא אהובה בקרב בנות הכיתה המקבילה, ואיתן היא מבלה בזמן ההפסקות.
שמתי לב, שהיא מעמידה את עצמה הרבה פעמים במצבים, שהיא יודעת שהיא תושפל, תידחה ותיפגע. ניסיתי להבין מדוע אך אין היא מסוגלת להשיב.
אני ובעלי ניהלנו איתה אינספור שיחות והסברים, ודוקא כשניראה שהפעם היא תיישם ולא תחזור על אותן טעויות שפוגעות בה, היא עושה זאת שוב.
נורא ואיום לראות את ביתך כשאינה מעריכה את עצמה, מכבדת, ויותר מכך, כאילו לא איכפת לה שאותן בנות שפוגעות בה יפגעו בה שוב.
אנו מרגישים חוסר אונים משווע, מרגישים שאנו נופלים על אוזנים ערלות, ובעיקר מודאגים.
איך גורמים לילד להעריך ולכבד את עצמו?
ברצוני לציין, עלמנת שתקבלי תמונה נכונה, בתי ילדה מקסימה, טובת לב,תמיד מגינה על חלשים, והמורים פשוט מטורפים עליה, מה שלטענת המחנכת שלה מעורר קינאה בה- ומפה היחס.
עם זאת, היא נתפסת כאסרטיבית, וחזקה, למי שלא מכיר אותה מספיק.
כתוצאה ממה שקרה בכיתה, הילדה מרגישה פגועה נבגדת ודחוייה.
אנו עוברים דירה, וביתנו תלמד בשנה הבאה בחטיבה. אנ מצפים ומקווים להתחלה חדשה אך גם חוששים שבשל הערכה עצמית נמוכה, היא תכשיל את עצמה.

בבקשה עצתך הדחופה.