בעיותת...

היי
קוראים לי רותם אני בת 15. יש לי חברה ממש טובה (אנחנו החברות הכי טובות כבר המון זמןן). היא חמודה ומתחשבת והכל ואנחנו ממש כמעט כל יום ביחד. לפני שיצאנו לחופש היה לנו איזה שיעור שיא המשעמם אז התחלנו לכתוב אחת על השנייה שירים כאלה מצחיקים ובאמת בשיא הצחוק (גם כשהקראנו אותם אח"כ זה היה בנימה של צחוק ולא ברצינות) ירדנו אחת על השנייה (נגיד היא אמרה עליי שאני קופה ואני אמרתי עליה שהיא סתומה וכו'). אנחנו יורדות אחת על השנייה כל הזמן ובאמת באמת באמת שזה בצחוק! גם המשמעות של הדברים היא לא כמו שהם נשמעים. בקיצור שמתי את מה שכתבנו בקלמר שלי ושכחתי אותם שם... אמא שלי נקתה את הקלמר כשסיימנו ללמוד והיא קראה את המכתבים האלה ועכשיו היא צועקת עליי ואומרת לי שאני עושה מעצמי סמרטוט וכו'.. אני לא אשמה בזה שהיא לא יודעת מה זה צחוק. גם כשאני ואחותי צוחקות אחת על השנייה היא מתעצבנתת ואומרת שיש גבול לצחוקק וכו'. מה עדיף, להיות דיכי כל היום? כשאני שואלת אותה מה זה צחוק אז היא לא יודעת לענות לי. הדברים שהיא צוחקת עליהם ממש משעממים אותי וכן מה לעשות אני צוחקת על דברים אחרים מאשר עליה. אני בכלל לא מבינה למה היא חיטטה לי בדברים, אבל גם לחטט וגם לכעוס עליי על זה זו ממש חציית גבולות. אני בחיים לא אעשה דבר כזה לילדים שלי. אני מבינה שזה מתוך דאגה, אבל אני לא עושה מעצמי סמרטוט ואני יודעת גם מתי לשים גבולות לאחרים. היא כל הזמן דואגת למצב החברתי שלי ולדברים האלה וזה ממש מעצבן כי זה לא עניינה! הכל בסדר איתי יש לי המון חברות וציונים מעולים ואפילו כמה בנים שאוהבים אותי אז מה היא דואגת!? אני כבר לא ילדה קטנה! בכל פעם שאני מנסה לדבר איתה על זה היא מתעצבנת...
לפני שבוע היא מצאה בתיק שלי מכתב שילדה אחרת כתבה (זו ילדה ממש מסכנה היא נולדה עם מחלה כלשהי והיא שוקלת 166 ק"ג, היא מאוד שעירה ולא מצליחה לרזות.. היא תמיד כותבת דברים כמו "אני רוצה למות" ודברים דיכאוניים אחרים ואני העתקתי את המכתבים האלה כדי להראות ליועצת כדי שיטפלו בנושא וסיפרתי על זה להורים שלי כדי לשאול אותם מה כדאי לי לעשות) וההורים שלי חשבו שאני כתבתי אותו! בסוף הם עוד היו שולחים אותי לפסיכיאטר בלי שאני צריכה בכלל! אז הסברתי להם שזאת לא אני אבל זה מעצבן שכ"כ מהר הם שכחו כל מה שאמרתי להם, את זה שהתייעצתי איתם לפני זה כדי לבדוק מה לעשות.. חוץ מזה שכשאני 'בדיכי' כביכול (המכתב של הילדה הזאת) זה לא בסדר, וכשאני צוחקת (המכתבים עם חברה שלי) זה גם לא בסדר, אז מה הם רוצים? שכל היום אני אשב עם פרצוף משועמם ולא אעשה כלום.? כי אסור לצחוק, ואסור להיות בדיכי-אז מה מותר?!?
מחכה לעזרה דחוףף
רותם.