הצילו

שלום רב
בתך נמצאת בעיצומו של גיל ההתבגרות כך ששיחות ובקשות או עונשים לא עוזרים.
יש לשנות את הגישה למתן חופש בחירה ואחריות . שני דברים שהולכים יד ביד.
אם היא רוצה שיתיחסו אליה כבוגרת אז יש לכבד אותה עד הסוף וזה אומר לאפשר לה לקחת אחריות קודם כל על ניהול חייה בביתכם.
את מתארת מצב של חוסר שיתוף פעולה עם הרבה דרישות וזה לכשעצמו מעלה את השאלה של האם בתכם לוקחת אתכם כמובן מאליו?
גיל ההתבגרות מאופיין בהתנגדות להורים, זאת הדרך שלהם לגלות את כוחם ויכולותיהם. מכיוון שכך, לא ממומלץ להכנס לויכוחים או מריבות כי הם יכולים להתיש אותנו בקלות. יש להגיע להסכם שכולל את כול ההתנהלות שלהם בפרטיותם ובשטחים המשותפים ולהתנות זאת בדברים שהם מעלים כדרישות. זאת הזדמנות מעולה להורים ללמד את ילדיהם שיעור במנהיגות ולקיחת אחריות.
יש לקחת בחשבון שהתקופה הראשונה יכולה להיות קשה אך אם מתמידים תוצאות יגיעו.
בהצלחה