המשך להצילו מתאריך 2.8.09

כן, אני בהחלט חשה בכך שבתי בעיצומו ואפילו במלוא עצימותו של גיל ההתבגרות. יתכן ולא הייתי ברורה, כך שאנסה להבהיר.
הדרך בה נקטתי היא דרך של שיחות והתייעצות עם בתי בקשר למה היא יכולה לעשות בבית. המסקנה שלה היא שכלום. היא מוכנה לבצע רק משימות שלא דורשות כל מאמץ, אני קוראת להם משימות "יבשות" שלא מלכלכות, כמו לסדר את מגירותיה, שאינן עמוסות בלאו הכי ושייכות לתחום שלה ולא לתחום המשותף. היא מבלגנת ומלכלכת בתחום המשותף כמו מטבח, שירותים, פינת האוכל וכדומה אך אינה מוכנה למשל לשטוף את הכלים, כי אחרים צריכים לעשות זאת בשבילה. לטענתה, זהו תפקיד ההורים וכשהיא תהיה הורה, גם היא תעשה זאת. כרגע אינה מוכנה לבצע פעולות שלדעתה על ההורים לבצע.
אני מרגישה, שהמצב שבו אנו נמצאים מדרדר אותנו במהירות למערכת יחסים גרועה. האווירה בבית לא נעימה, של ריב ומדון, כעס של כל צד על הצד האחר. היום היא בת 16. בעוד רק שנתיים היא כבר תהיה בת 18, כלומר אדם בוגר שחינוכו אינו מוטל עלי ואני רוצה שעוד הרבה לפני כן תהיה בינינו מערכת יחסים טובה ובאווירה טובה.
האם תוכל לתרום לי עוד עיצה לשיפור המצב. אני יודעת, שזהו מצב שקיים גם בבתים אחרים. אני משוחחת עם הורים נוספים לבני אותם גילאים וכולם אומרים שגם אצלם אותה בעיה ולא מציעים פתרון ,כי אין באמתחתם כזה. האם נידונו לשרת את ילדנו עד שאלו סוף סוף יעזבו אותנו לטובת בית אחר?!