קללות

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • קללות
    שרית
    06/09/2007

    שלום ענת אני מבקשת עזרה לי זה קצת לוחץ:
    בני בן 15 סך הכל ילד טוב הגיל שלו ומורכבוית משפחתיות שלנו כנראה גורמות לו להיות עצבני
    לפעמים הוא מדבר אלי לא יפה קורא לי סתומה מטומטמת , במוצאי שבת הוא התווכח איתי ולא משנה מה יהיה הוא גם בטוח שהוא צודק יש לא פתיל קצר בקיצור הוא דחף אותי וצעק עלי מטומטמת מס פעמים ואני החלטי לא לדבר איתו עד שיתנצל גם התחילה שנהת לימודים והוא הלך בלי ציוד לבית הספר כל נסיון שלו לדבר איתי לא התיחסתי אליו והרגשתי טוב שאלך עד הסוף עד שיתנצל
    הוא לא מתנצל מכיוון שאין לא ציוד הוא היה חייב אותי שאלך לקנות לא ציוד כי כעסו עליו בבית הספר ולא היתה לי ברירה והייתי חיבת להחליף איתו מס' מילים ושוב הוא התחיל לצעוק ולהגיד לי סתמי השיחות שלו עם אביו הוא מצדיק את עצמו לי מתחיל להרגיש רע אני חושבת שבטח בתוכו הוא מצטער כי הוא מאוד אוהב אותי ואני אותו וקשה לי עם זה לא נראה לי שזה הולך להגמר והאמת אני גם רוצה שזה יגמר בכבוד לי זה חדש לא מעולם לא התעלמתי ממנו היום בבוקר במקרה ישבתי בחוץ והוא הלך לבית הספר ואמר לי ביי ועניתי לא אני פשוט הרוסה מזה תודה מראש

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    קללות

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לשרית

    ענת זפרני
    06/09/2007

    כמה כואב. באמת. האנשים הכי קרובים ואיזה מחיר כבד צריך לשלם.
    תראי, אם יש לך אפשרות, אספי אותו מבית הספר היום ותגידי לו בצורה ברורה, לא בחולשה ולא בצעקות.בגובה העיניים, שאתם לא חוזרים הביתה אלא הולכים לדבר.
    קחי אותו לים או לבית קפה שקט. תחכי שישב וירגע ותדברי.
    חשוב שהשיחה תהיה במסר האני:
    "אני חושבת שאנחנו צריכים להחליט על איך הדברים יתנהלו בצורה בוגרת. יש דברים שאני לא מוכנה לקבל – קללות עלבונות וכו' אני מוכנה תמיד להקשיב להיות שם בשבילך – אבל, גם לי יש רגשות וגם אני רוצה התחשבות. יזמתי את השיחה הזו כי אני רוצה לשמוע איך אתה היית רוצה שהדברים יתנהלו ושנגבש לנו "חוזה"

    תראי איך השיחה תתקדם ולאן היא תזרום,תבדקי אם יש דברים שאת יכולה לשנות, אם למשל תוכלי ללמד אותו לצאת מהבית ברגעי זעם או ללכת לחדר.

    תסבירי לו שיש מחיר לכל התנהגות, וגם אם פצע נפשי לא מדמם הוא כואב. נורא. וקללות לא יהיו בבית. נקודה.

    מסר הכי חשוב: אני אוהבת אותך ולא מוותרת עליך אבל בגבולות.
    בהצלחה
    ענת זפרני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו