התבגרות בגיל 23?

חיפוש בפורום
לקביעת תור

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

התבגרות בגיל 23?
ינון
19/09/2009

שלום,
בני בן 23 (כבר לא מתגורר בבית), מתנהג באופן עלוב. מדבר אלינו (ההורים) בהתנשאות, לא מתשף פעולה, כשצריך דבר מה יודע לבקש אבל להגיד תודה - לא בא בחשבון.
אנחנו סבלניים כלפיו, לא רוצים לפגוע וזהירים למדי בכל פניה אליו. יחד עם זאת, כשהוא מגיע הביתה, ישנה אווירה בלתי נסבלת, רוות מתח ואנו מרגישים מושפלים.
האם יש דבר כזה 'גיל התבגרות מאוחר'?
מה אלינו לעשות, כיצד לנהוג.
תודה, האמא

* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

לקביעת תור

סגירה
התבגרות בגיל 23?

הוספת תגובה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
עצוב
ענת זפרני
20/09/2009

נראה שהיחסים בינכם לא תקינים
אני משוכנעת שיש לזה בסיס קודם
צריך לפתוח את הנושא לשיחה
בפעם הבאה שהוא מגיע אליכם שבו מולו (אם ניתן שני ההורים) ושתפו אותו בתחושותיכם, נסו לא להפיל עליו את כל האשמה, דברו במסר האני, על מנת להעביר את מה שעובר עליכם בלי לאיים. משהו בסגנון של:אנחנו מאוד אוהבים אותך ושמחים כשאתה מגיע, בזמן האחרון יש לנו הרגשה שאתה כועס על משהו כי האופן שבו אתה מדבר לא נעים לנו, חשוב לנו להיות איתך בקשרים טובים ולכן אנחנו פה - מחכים שמוע מה קורה ? האם פגענו בך או האם התנהגנו בצורה מסויימת שגרמה לך לכאב? אם כן אנחנו מראש מתנצלים אבל עד שלא תשתף אותנו לא נדע איך לנהוג" וכו'
אם לא תצליחו בשיחה ניתן לתת לו מכתב ולבקש ממנו שיקרא אותו בבית
הכי חשוב
בדקו בינכם לבין עצמכם הייתכן שהפליתם אותו לרעה? יכול להיות שהוא מרגיש את חוסר הרצון שלכם בביקורים שלו? מה גורם לו לכזה כאב שיוצר את הצורך לפגוע בכם?
אם גם זה לא עוזר - אנא פנו לייעוץ.
בהצלחה ושנה טובה
ענת זפרני

* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

לקביעת תור

סגירה

הוספת תגובה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום