מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- לא נעיםדני09/09/2007
היי ענת,
אני בן 16 ואני כזה לא אוהב כזה להיות בסביבה כזה עם אמא שלי אני גם לא אוהב להתבדח איתה ונגיד שהיא מציעה לי לשבת איתה בבית קפה ולדבר על החיים שלי ונושאים שונים, או נגיד לצאת איתה לסיבוב כיף חווייתי אני מרגיש כזה לא נעים , כזה עצבני אני גם לא סובל להתרגש או לבכות ליד אמא שלי, אני גם ממש לא מהילדים שלחבק את אימא וככה וככה או כל מיני התרגשויות כאלה ואחרות אני לא יודע אבל אולי זה קשור לזה שפעם כאילו כל הזמן הייתי מה שנקרא מתחת לסינור של אמא, ואבא שלי היה אומר לי את זה ואז קורה שאין לי כח לדבר איתה, אני גם לא שואל אותה דברים מביכים או כל דבר מיני שקורה בטלויזיה אני מתבייש עד מוות, לא סובל שהיא מנשקת אותי,(כשהייתי קטן ועד עכשיו תמיד פחדתי מאבא שלי, ואני תמיד מנסה לעשות משהו שהוא יעריך אותי ולא מתנהג לידו כמו שאני...)???????????* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר דני היקר
ענת זפרני09/09/2007יש מצב בגילך שכשגדלים חייבים להתרחק.
מתרחקים מההורים כדי לגלות מי אתם.
כי אם תמשיכו להיות ליד ההורים ולהתנהג כמו שהם מצפים לא תוכלו לדעת מי אתם בכלל??
ואתם נורא רוצים להיות שונים
אז כדי לגדול
לצמוח
או בשפה המקצועית "לגבש זהות" - והפעם כבוגר ולא כילד של...
אתם נבוכים מההורים
מתרחקים
ולא רוצים לשתף בעולם הרגשי שלכם את ההורים כי אז אתם שוב "חשופים" ולא מצליחים להתרחק כדי לגדול.
אני מציעה לך בפעם הבאה שאמא שלך מזמינה אותך - ללכת בכיף ולהגיד לה שאין לך רצון כרגע לדבר על רגשות אלא סתם: סרטים בית ספר תוכניות לעתיד וכל זה
תנסה
ותדע לך - שזה שאמא שלך "נלחמת" על זמן איתך - מגיע לה צל"ש. המון אמהות לבנים בעיקר לא מתמידות בנסיון לדבר עם הבנים שלהם ואז נוצר נתק.
שתהיה לכם שנה טובה ומאושרת
ענת זפרני* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)

.jpg)
.jpg)

