בית ספר חדש

היי לימור
תראי, כל אחד לא אוהב שמשנים לו את הסביבה - בעיקר אם הוא לא בחר בזה...
הכי חשוב לדעתי זה לשדר לבת שלך - שאין דרך חזרה.
בית חדש משמעו הסתגלות.
ותקופת ההסתגלות קשה.
את יכולה להעזר ביועצת בית הספר, לצלצל אליה במוצאי שבת ולספר לה על הבעיה, יש להן המון דרכים לעזור.
המחנכת גם צריכה להיות מיודעת - זה התפקיד שלה.
עכשיו,
אני מלמדת בתיכון - כבר 14 שנה, ומנסיוני, המתבגרים חוזרים הביתה ואומרים "ממררים לי את החיים "- אנחנו נכנסים לסרטים כשבעצם מה שקרה הוא שהיה להם יום לא מוצלח. (כמו שהילד חוזר מהגן ומספר שאף אחד לא שיחק איתו היום, ובשיחה עם הגננת מתברר שלא דובים ולא יער),
אני לא חושבת שבתך משקרת - אלא קצת מעצימה את הדרמה -ו בודקת!! אותך את המעבר ועד כמה הדבר "אמיתי" - כשהיא תבין שאין דרך לשנות היא תנסה להסתגל ועם עזרה של המערכת יהיה לה יותר קל.
נסי לא לשדר רחמים אלא אמפתיה:
"אני יודעת שקשה לך, בית ספר חדש חברים חדשים ולהרגיש מחוץ לעניינים, אבל אני סומכת עלייך שתוך כלום זמן יהיו לך מלא חוויות טובות, ותוכלי להרחיב את מעגל החברתי שלך, זה לוקח זמן וצריך להגדיר שעד חנוכה את נותנת לעצמך זמן להסתגל ולהתרגל. אם לא תצליחי נבדוק איך אפשר לעזור". וזהו.
בהצלחה ענקית
ענת זפרני