הסכמים ומה שביניהם

סמדר היקרה, הרשי לי לענות לך בשמו של בנך:
"אוף נמאססס לי!!!! אף אחד לא מבין אותי, אין לי כוח לכלום וזהו.
כל הזמן לימודים שיעורים בית ספר עבודות חטיבה חדשה ולחץ נוראי, וההורים שלי עומדים לי כמו שוטרים על המוח ומנג'סים: תקום תלך תכין שיעורים כאילו שאני איזה תינוק עלוב שאין לו חיים.... אני לא יכול יותר, בא לי לשכב במיטה לראות טלויזיה ולשחק במחשב. תעזבו אותי כבר!!!!!!"

בואי נתרגם לשפת מבוגרים:
"אמא יקרה, קשה לי. באמת שקשה לי. הכל נורא מלחיץ אותי. הלימודים הדרישות הציפיות שלכם שאני מרגיש שאתם בכלל לא מבינים כמה אני משתדל ולא תמיד הולךלי. נמאס לי לריב איתכם ומצד שני זה שאני רב איתכם נותן לי תחושה שאתם אוהבים אותי ואיכפת לכם ממני כי אתם לא מוותרים לי ולא מוותרים עלי.
אני רק התחלתי להתבגר, אבל אני עמוק עמוק בתוך סערת הנפש וההורמונים. אז אל תתיאשו לי עכשיו. תהיו חזקים מולי. מה שחשוב תתעקשו ומה שלא - הרפו (בלגאן בחדר מדי פעם שיעורי בית) ככה תהיה לי תחושה שאני יכול גם לפעמים לנצח אתכם ולהרגיש גדול.

נסי לדבר איתו ואולי אפילו "לתרגם" לו שאת מבינה מה הוא מרגיש ומה שאת בשום אופן לא מוכנה לוותר.
בהצלחה
ענת זפרני

הבן החליט כי לא מתאים לו יותר מורה פרטית שעזרה וקדמה אותו במשך שנתיים
בין יום קטע את הכל.
ראיתי בתחילת ספטמבר שצריך לזרום אז עשינו הסכם עד סוף אוקטובר אתן לו הזדמנות להוכיח
שהוא יכול לבד להתכונן למבחנים,שיעורים להכין ולקבל ציונים סבירים.
בסוף אוקטובר הפניתי את תשומת ליבו שלא היה כדאי שיפספס את המבחנים
של נובמבר בצהרים הוא אמר לי אמא אני החלטתי לחזור למורה לאור ציונים נמוכים באנגלית וספרות
נקווה שיתמיד!!

אני מאמינה גדולה בהעברת האחריות לילד ולגורם חיצוני - סטודנטית או מורה פרטית שמגיעים ומוציאים את ההורים משדה המוקשים שנקרא פיקוח
בהצלחה

למה ריבים מעידים על אהבה זה רק מתסכל ומעייף יש דרכים רבות לאהוב צריך את האנרגיה הזו להרבה דברים יפים אחרים לגמרי. זה התרגום רבים זה מראה שאיכפת??

בנוסף אציין שני מנסה לחלק את הזמן זמן לחברים זמן למשחקים זמן לחוגים וקצת שעורים למה זה קשה להבין??? למה זו בכלל סוגיה למחלוקת????