התמודדות ילדה מתבגרת עם מחלה קשה

שלום רב,
אני אם לילדה בת 17, אשר אובחנה לפני כחצי שנה כחולה בדלקת פרקים פסוריאטית. זו דלקת פרקים קשה מאד, אשר מלווה גם בפסוריאזיס. היינו אצל רופאים מומחים אשר אבחנו את המחלה ונתנו תרופות והפנו אותנו לטיפול פסיכולוגי.
כרגע הילדה שלי במצב נפשי מאד קשה, היא בלחץ וסטרס איום ונורא, היא בקושי הולכת לבית הספר, כי יש לה כאבים חזקים. היא עונה בעצבים על כל שאלה, אני מתנהגת אתה בכפפות של משי, היא לא עושה כמעט שום דבר חוץ מלהיות באינטרנט מהרגע שהיא מגיעה הביתה אחרי יום לימודים ועד הבוקר, היא לא עוזבת את האינטרנט, מתכתבת עם חבר וירטואלי ולא מתייחסת אליי למעט שאלות רגילות כמו האם יש מה לאכול, וכו'. אם אני שואלת אותה אם יש לה שיעורים, או מבחנים היא עונה בצעקות. כמו כן אסור לי להכנס לחדר שלה בלי להודיע מראש, אחרת הצעקות הן עד הגג כמו שאומרים. אני מבינה את הסבל שלה וגם המורים בבית הספר מבינים את המצב שלה וכאשר היא נעדרת מהלימודים בגלל הכאבים הם בהחלט מבינים.
אני אובדת עצות מכיוון שאני אם יחידנית, אני המפרנסת היחידה בבית, המצב הכלכלי שלי הוא לא מזהיר במיוחד ואני עושה את כל מה שביכולתי כדי לעזור לילדה ונתקלת בחומה בצורה. היא לא משתפת פעולה, לא לוקחת את התרופות שאמורות להקל על המחלה, לא מוכנה ללכת לטיפול פסיכולוגי, היא בדיכאון כל הזמן. היא חוזרת כל הזמן על זה שנמאס לה שהיא לא רוצה יותר להשאר אפילו בארץ, היא רוצה לברוח מכאן והיא חושבת שהיא יכולה לעשות את זה. היא נמצאת בכיתה י"ב ולומדת עכשיו לבגרויות. אני לא דורשת ממנה שום דבר לעשות בבית בגלל המחלה, אני משתדלת להיות בשבילה וכאשר היא מחזירה לי על האהבה שלי בעצבים, אני לא עומדת בזה יותר. המצב הנפשי שלה כל כך קשה, והיא כנראה לא מסוגלת להתמודד עם המחלה הזו וכל מה שמשתמע מכך. מה אני יכולה לעשות במצב הזה? אנא עזרו.
תודה