חוסר ביטחון ופרפקציוניזם

שלום לך
נשאלת השאלה האם באמת מתוך תחרות מגיעים להשגים ובאיזה מחיר?
חבורה של ילדים בני 9 או 10עומדת בשורה לקראת תחרות ריצה עם מדידת זמן. מורה ההתעמלות ממוקם בקו 60 המטר עם משרוקית ומזניק את הקבוצה. הם נותנים את כל מה שיש להם בריצה אך רק אחד מצליח להגיע ראשון.
אחד ניצח, כל שאר הילדים רושמים בתוכם הזדהות עם הפסד.
תחרות בין ילדים יכולה להביא לכעס מירמור והתכנסות פנימה. היא לא תורמת להשגים. הצלחה שמלווה בתיסכול היא זמנית.
בתך פוחדת להכשל. למרות שהדרך שלנו ללמוד ולגדול היא מתוך עשיית טעויות. השאלה היא למה בתך כל כך מפחדת מלטעות ולמה היא כל כך תחרותית עד כדי פרפקציונזם ?
זה בדרך כלל הולך עם שימת ציפיות על הילד!!!
הניחי לה והראי לה שלא משנה מה היא עושה את מעריכה אותה בשביל מי שהיא ולא בשביל הציונים הגבוהים שהיא מביאה.
חזקי בה את טוב ליבה עזרתה לזולת אחריות משמעת אישית והיד עוד נטויה.
התעלמי מרצונה להגיע לשלמות כי אין דבר כזה והסירי כל רצון בתוכך לראות אותה מצליחה מול אחרים כי הרי כל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד ואין שני לו בעולם כולו ועל בסיס קביעה זו אין מקום להשוואה בין בני אדם.
בהצלחה