בעיות משמעת עם בן 15

שלום רב,החלטתי לכתוב כי לא הצלחתי ואני מבקשת עזרה.אני אם חד הורית,אמא לשלושה.מזה כמה חודשים שחלה ירידה בלימודים אצל בני בן ה 15,הוא תוקפני מאד כלפי,לא מקבל את חוקי וכללי הבית,מרים את קולו עליי ולאחרונה אף הרים פעם את ידו.כמובן שפעלתי בשיטת העונשים,שללתי ממנו דברים,אך הוא עקשן וממשיך בדרכו.אנו מנהלים שיחות רבות,אך הוא בשלו,רוצה לחזור בשעות הבוקר כמו שאר חבריו,לא שותף כמעט במטלות הבית,מבטיח דברים ולא מקיים,מקלל ומתחצף.לפעמים יש שיפור ליומיים שלושה ואז שוב חוזר חלילה.אני מקפידה על דרך אחת,עם מסר קבוע של כבוד,הצבת גבולות ,השגחה ועירנות,אולם כל זה מוביל לחוסר כבוד מצידו,התקררות ביחסים ביננו וחוסר הבנה.אני משתפת את אביו,הוא משוחח עימו,אולם לא תקיף כלל.נהפוך הוא-אם מנעתי ממנו דמי כיס כדרך ענישה,הוא מגיע לאביו ומקבל זאת.אם מנעתי יציאה לבילוי עקב הפרת הכללים,התחצפות, קללות וכדומה,הוא מגיע לאביו באותו השבוע ויוצא לבלות,למרות שעידכנתי אותו בהתנהגותו של הילד.חוסר תמיכה בדרכי ובמסרים שאני מעבירה באופן עיקבי.לפני יומיים לאחר שהגיעו מים עד נפש,הסברתי לילדי שאי אפשר לגור תחת אותה קורת גג במקום שאתה לא מכבד אותו ואת דייריו,להמשיך לקבל שירותים ולא לתת ואם הוא רוצה להישאר בבית,עליו לכבד את הכללים,כמו בבי"ס,כמו בצבא,כמו בכל מסגרת.הבית הוא הבסיס לכל דבר.הילד התקשר לאביו ,ארז תיקים ועבר אליו.קיויתי שהאבא יעביר מסר חד משמעי,שאצלו גם כן יש חוקים,ששום דבר לא ישתנה,אך לשווא.כל מה שמעניין את האב ביומיים האחרונים,זה כמה כסף עליו להוריד לי מהדמי מזונות שהוא משלם לי,עכשיו כשהילד גר אצלו.
ואולי זה זמני?ואולי הילד יבין את הזעזוע שעבר בניתוק הזה?ואולי הוא יבין שתפקידי הוא לחנך בראש ובראשונה?...אני פונה לעזרה,כי קשה לי הפרידה מילדי,אני מאמינה שבסוף זה יחלחל והוא יבין שישנה רק דרך אחת,כיבוד המסגרת בה אתה חי.
אולם כשהמסר הוא כפול (מהאב),הדרך קשה עוד יותר ובטח הפיתרון.משוועת לעזרה...