כבר לא יודעת מה לעשות

שלום לך
להמשיך כך לא יהיה נכון מבחינתך ומבחינתו.
מבחינתך: כוחך הולך ונשחק ואם יש ילדים אחרים הם נפגעים מכך.
יהיה נכון מבחינתך לגשת ליעוץ/אימון הורים מאחר ואת מתארת שגרת חיים שמחייבת התערבות ברמה של הנחייה צמודה.
בגדול מה שנידרש זה לאתר את המקומות שבנך רגיש אליהם כמו כסף כיס מחשב יציאות וכו' ולהתנות שימוש בהם על בסיס של עמידה בהסכמים שהוא חתום עליהם. בשביל זה את צריכה להיות חזקה מבפנים ולהבין שטובתו של בנך בטווח הרחוק עומדת מול עינייך.
ז לא יהיה פשוט אך אסטרטגיית "בעל הבית השתגע" יכולה לעזור.
כשהוא יבין שיש לו עסק עם מישהי חזקה איתנה שלא נבהלת ובמיוחד לא נכנסת למעורבות רגשית ובמקביל ישרה ועומדת בהסכמים הוא יתחיל לשתף פעולה כי אחרת הוא כל הזמן יפסיד.
בהצלחה

שלום אייל,
זו שוב אני עם ההודעה של בעיות משמעת עם בן 15.כתבה פה תגובה אמא,שהיזדהתה עם המיקרה שלי.אתה הצעת לה בצדק לפעול כאילו "בעל הבית השתגע" וזה בדיוק מה שאני עשיתי!לצערי זה לא עבד!אני התניתי שימוש במחשב,טלויזיה,סוני,דמי כיס,מה לא...בהסכמים,גם כתובים וגם בעל פה,הייתי חזקה מאד,עיקבית,פעלתי כך בטווח הארוך והבן שלי לא הפנים,אלא נהפוך הוא-הוא השתמש בזה נגדי,שינס את מותניו ונילחם בי בחזרה,על אף שהפסיד.הוא כל הזמן הפסיד,כשחברים יצאו לבלות ,הוא יצא בלי דמי כיס,לעיתים לא השתמש במחשב,ועוד ועוד.דרך ההידברות הזו לא עזרה במיקרה שלי והרי ידוע לי שעשיתי נכון,הצבתי גבולות,הפעלתי סנקציות,הכל כדי שיבין שחובתו לכבד אותי,ללכת לביה"ס,להשקיע ולהיות מעורב בבית,לא לקלל אותי,לא להרים את הקול וכדומה.
ומה קרה? כשזה עבר כל גבול והושפלתי מאד והייתי כבר חסרת אונים,אמרתי לו שאנו לא יכולים לגור תחת אותה קורת גג...זה לא שרציתי שיעזוב,אלא רציתי לזעזע אותו,כי הוא עבר את כל הקווים האדומים,והנה הוא עבר כבר שבוע לאביו ולא רוצה לחזור הביתה ומזהה שם את הנוחות והשקט,בלי כל הלחץ והדרישות שהיו לו בבית.אני ממש מבולבלת,לא יודעת אם פעלתי נכון בסופו של דבר וכמובן צריכה חיזוקים.שאלתי היא,למרות שהצעת לגברת לפעול כמו שפעלתי,אצלי זה לא עבד,,
האם טעיתי?ושנית,כרגע האבא מכין את הקרקע למעבר מוחלט של בני אליו,זאת מתוך התנקמות בי
הרי קודם הוא לא ממש התערב בחינוכו,וכרגע מה שמעניין אותו מן המצב החדש,זה כמה כסף מהדמי מזונות עליו להוריד לי ואם הילד בחר בו,הוא הולך עם זה עד הסוף.מיותר לציין שמהלך זה יוביל לניצול מצד הילד שכבר עכשיו מניפולטיבי,משמיץ אותי ומן הסתם שאין את ההשגחה שלי כעת,הוא ימשיך להבריז מביה"ס,ישחרר כל רסן כמו שהוא רוצה ועל זה הרי היינו מתווכחים ואני דואגת מאד לעתידו.מה עליי לעשות עכשיו כשאין לי שיתוף פעולה מצד האב שהיה אמור על אף התנגדותו של בני,לומר לו שזה המקום הטבעי עבורו,עם משפחתו,אחיו,חבריו וכדומה.שילמד לכבד את חוקי הבית כמו שעליו לכבד כל מסגרת אחרת בה ישהה.
אודה מאד לתשובתך.

שלום שוב
נכון, עשית את הדבר הנכון ולפעמים התוצאות לא נראות במיידי. לצערך את לבד במערכה , מה גם שגרושך מתנהל בצורה לא נבונה בלשון המעטה. וזה לכשעצמו הגורם שלא עזר בתהליך. ימים יגידו, אך לפי תפיסתי והבנתי עשית את המעשה הנכון בכך שלא היית מוכנה להתפשר על דרך ארץ.
עכשיו קשה לך להתמודד עם הפרידה, זה יותר ממובן, זה קשה לאין ערוך ואני מזדהה עם כאבך באופן מוחלט. אך חישבי על האופציה הקודמת?
נדרש זמן שבמהלכו כל הצדדים ירגעו ואולי על בסיס חדש בנך ירצה לחדש את הקשר ויפנים את המעלות והטובות שספג תחת קורת ביתך.
הערכתי היא שבעלך לשעבר מסתכל על המצב מנקודת ראות קצרת טווח ויגיע הרגע שהוא יבין שהחלטתו מחייבת אחריות ואז יהיה על מה לדבר מחדש.
יהיה טוב מבחינתך למרות הקושי הרגשי העצום לשחרר מעט ולשדר לבנך שאת סומכת עליו שידע להסתדר ובמקביל, ללא לחץ, שאת כאן בשבילו תמיד.
בהצלחה

תודה אייל,חיזקת אותי מאד.אמשיך לעדכן אותך מה מתרחש בימים הקרובים.אני מקווה רק לטוב.

תודה
בשביל זה אני פה