מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- תגובה ?חנן01/01/2010
ברצוני לשאול מספר שאלות לגבי הסיטואציה הבאה:
כאשר יש עימות בן אב/אם לבין בן/בת בגיל ההתבגרות וההורה הבוגר השני אינו נמצא בשטח בזמן העימות אלא חוזר למצב שבו הוא מוצא את שני הצדדים כעוסים:
1. האם ההורה שלא היה נוכח בעימות צריך לשאול כל אחד מהצדדים מה קרה ?
אם כן, האם אחרי שהקשיב לשני הצדדים הוא צריך להביע את דעתו או להתעלם ?
אם כן, האם הבעת הדעה צריכה להיות ע"י תמיכה ולקיחת צד מי צודק ומי לא צודק?
או, האם נקיטת העמדה צריכה להתייחס רק למעשה או לויכוח מבלי לצדד בצד כלשהו?
2. באם ההורה מביע את דעתו באופן שבו הוא מעיר למתבגר כי לא היה צריך לנהוג כפי שנהג יכולה להתפרש ע"י הבן/בת כי ההורה תומך בבן זוגו ומסכים לדרך שבה נקט בן הזוג או שמסכימים לכך שמה שקרה לא היה צריך להיות כפי שהיה אך לא בהכרח דרכי הפעולה שנקט בן הזוג השני הם הדרך הנכונה ?
3. האם חוסר תגובה לאחר שההורה הקשיב למתבגר יכול להתפרש אצל המתבגר כנתינת חיזוק למתבגר (אתה צודק ) בהתנהגותו ולגרם לפגיעה בסמכותו של ההורה .
4. האם הורה אחד צריך לתמוך בהורה השני לפני הילד גם אם הוא חושב שההורה טועה ?
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר למירי
אייל קנדינוף04/01/2010שלום לך
יהיה קשה לענות על סבך הסיטואציות שכתבת.
בגדול,
עדיף שהורה אחד יתמוך בשני וישדר על אותו גל.
אבל,
יש לתאם עמדות ודרכי פעולה מבעוד מועד ע"י שיחות מקדימות שצופות מצבים בעייתיים שיכולים להתעורר.
בנוסף,
כעס הוא הפער בין המציאות כפי שהיא באמת לבין הציפיות ששמת עליה.
כך שזה די מיותר לכעוס - על עצמך- על הסובבים אותך- על ילדיך- על הוריך- וכו'
לכן, מומלץ יהיה לבצע הערכות מצב כדי להיות מוכן ולא מופתע - ההבדל בין חכם לפיקח.
יהיה קל יותר לענות מול סיטואציה אמיתית מהחיים.
את מוזמנת לכתוב שוב!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם טיפוסים רגישים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)

.jpg)
.jpg)

