התעוררות בקר

שלום לך אור,
קשה לך מאד כי הכל עלייך אך בינתיים את עושה את הדבר הנכון, את מתאמצת ולא מוותרת בשבילו .כי אחרת הבן שלך יוותר לעצמו. הבעיה שאת לא יודעת עד כמה יהיה לך כוח.
אני לא יודעת מהן הסיבות שמביאות את הבן שלך לא לרצות ללכת לבית הספר ולא לעשות למען עצמו, - אולי קשיים בלימודים, אולי אי שייכות חברתית, אולי דכדוך, או מרדנות לדרישות חיצוניות מצד בית הספר...
כדאי לך להתייעץ עם הצוות של בית הספר, לשתף אותם בבעיה שלך. אולי המחנכת,או היועצת ידברו אתו, יבינו לעומק יותר את הסיבות לחוסר המוטיבציה שלו.
אני מבינה אותך, לאורך זמן לא תוכלי לעשות זאת, זה מעייף, ואם ממשיך להיות אותו דבר ולא מעורר לו את המוטיבציה האישית שלו, אז אפילו עדיף להרפות, להביא את המצב למצב יותר משברי כך ש"יתעורר" ויעשה אולי שינוי. בסופו של דבר המטרה שירצה לבד ללכת וללמוד, את לא יכולה לשמש לו כמתווכת ותומכת לאורך זמן, כי זה מנציח מצב תלותי.
אם הוא ממשיך לאחר או להעדר כאשר את פחות מתערבת ונלחמת אתו, ישנו בעל תפקיד בעירייה-קצין לביקור סדיר -שאפשר להזמינו לבית הספר, כד לדבר עם הבן ואתך. למעשה תפקידו להסביר לו את החוק, להפחיד אותו ולשדר לו שיש חוקים וגבולות להתנהגותו וגם סנקציות לאי ביקורו הסדיר.
בבד בבד צריך לבדוק אופציות טיפוליות מקבילות כמו שיחות, כי אולי מצב רוחו לא טוב ויש לו בעיות שעליהן לא יכול היום לדבר, ומגיב בחוסר אנרגיה.
מאחלת לך בהצלחה, ושבנך ימצא כוחות לצאת מזה,
שלי ורדי