זקוקה לעצה דחופה

שלום שפרה,
באמת את מתארת מצב קשה, של קושי להגיע לקרבה רצויה עם הבן שלכם. נדמה לי מדברייך כי הוא בכור ומקנא באחיו על היחס שלהם אליהם או על דברים אחרים, (בדרך כלל הקנאה היא על אהבה והעדפת ההורים). לא יודעת אם יש לו לחצים נוספים כמו לימודים, חברים וכו' ומנקז את הלחצים האלה אליכם. הו איותר קשור אלייך, מצפה ממך לברית אתו, וכועס כשאבא מתערב כי את משתפת אותו. אני חושבת שאת עושה נכון שמשתפת את בעלך, אתם כן צריכים לפעול כצוות עם מסר אחיד כלפיו. הייתי מציעה לקיים שיחות הבהרה או התקרבות אתו בנוכחות שניכם. נדמה לי שכהורים אתם מפרידים כוחות לפעמים והבן מתבלבל ומצפה לברית אישית איתך.
הקושי העיקרי של ילדים שמורדים ומצהירים הצהרות כאלה של ניתוק בעתיד מההורים, הוא דווקא הקושי להפרד רגשית מהקשר המאד קרוב המאפיין ילדים-הורים בילדות. למרות שהוא בן 17, ויינו מצפים כי בגיל הזה יצליח לשים את האובייקטים ההוריים יותר רחוק בחייו ולפנות אנרגיה רגשית לקשר לאנשים אחרים, הוא עדיין עסוק מאד אתכם, מתקשה לקבל את ההתפתחות הזו. זו אחת ההשערות בלי לדעת על פרטים נוספים בחייו. עוד אפשרות- אולי המרדנות באה לידי ביטוי בהתנהגות לא מקובלת עליכם, בנהנתנות יתר, באימפולבסיביות, ואז הבעיה היא יותר של שליטה בדחפים ושל חוסר יכולת לווסת רגשות.
אני כן חושבת שהמצב מספיק קשה כדי לפנות לייעוץ או להציע לו לבוא אתכם לטיפול משפחתי. אם מסרב להציע לו לקבל עזרה טיפולית פרטנית ואתם כהורים במקביל הדרכה.
בהצלחה,
שלי ורדי