...

שלום לך
מובן לי הכאב שלך והיאוש שבו את נמצאת כרגע וברור לי שממש לא בא לך לקבל עצות מעצבנות ומרגיזות אבל בכל זאת אני שואל האם יש לך שאלה לגבי איך אפשר לצאת מהמצב שבו את נמצאת ואני מבטיח להיות מקורי עד כמה שאפשר בשביל לעזור,להקל, להוריד משקל מהלב וכו'
איל

שלום אייל,
תודה על המענה המהיר.

אני אסביר לך מה הבעיה בנוסף להכל,
אנשים טוענים שאני יותר מידי "עדינה" ושקטה.

אני אשמח לדעת איך יוצאים מהמצב הזה.
איך מכירים אנשים?
איך אני יכולה להיות נאהבת ולא בלתי נסבלת בעיניי אנשים?

תודה לך מראש

היי,
אני קוראת את דברייך ומרגישה את הפערים שיש בתוכך. את כן רואה בעצמך הרבה דברים טובים, כמו פקחות, נחמדות ועוד, ומצד שני, כל כך לא מאמינה שמישהו בחוץ יכול להיות מסוגל לראות ת הדברים היפים שבך.
תסתכלי בבקשה מסביבך -כמה אנשים יפים באמת את פוגשת באקראי ברחוב במשך 5 דקות? לא נדמה לי שהרבה. יופי בעיקר בא מבפנים, אם הטבע לא ממש ברך אותנו,.פעם מישהו אמר שאם הבן אדם מרגיש יפה, אז הוא מקרין על האחרים, הם "נדבקים" באהבה העצמית שלו ונמשכים אליו. וש גם את הטיפוח העצמי, בגדים, איפור, תספורת, אני לא צריכה לספר לך.. יש את תנועות הגוף ,
והיציבה שהן משמעותיות לאנשים סביבנו. כך אנו מקרינים,נינוחות, בטחון, רצון לקרב אנשים, או להיפך.
יותר מכל, היופי לדעתי נמצא בעיניים, בברק הזה של קבלה עצמית בסיסית ושל חדווה ושמחת החיים - זה הכי מקרב אנשים.
הקושי שלך לא בגלל היופי שלך, הקושי מחוויות בעבר שלימדו אותך שלא כדאי לאהוב את עצמך, שאת לא מאד רצויה, אולי ציפיות לא מותאמות מהקרובים שלך. בנוסף , נקודה חשובה בעיניי שכל פעם אני אישית מתקוממת כששומעת עליה : להיות עדינה ושקטה הן תכונות חיוביות, נפלאות אפילו בעיניי. בתרבויות של המערב, הן תכונות מאד נחשבות. בארץ יותר אנשים מעדיפים רעש וצלצולים, אך יש לא מעט אנשים שאוהבים את השקט והעדינות, המיסתורין שבשקט. טוב שאת כך ולא המונית וגסה.
את לא רוצה ייעוץ, אך אין לי ברירה -כן שיחות טיפוליות היו עוזרות לך בתנאי שאת מאמינה בהן קצת, נותנת צ'אנס, אם זה רק תלוי בך כמובן וההורים שלך לא יסרבו אלא ישתפו פעולה ברצון. אם הם לא משתפים פעולה, תגשי ליועצת בית הספר שתדבר אתם. תצטרכי כוחות כדי לצאת מהמצב של קורבנות ורחמים עצמיים שמונעים ממך אקטיביות והתעקשות על האינטרסים שלך, אך אני מאמינה שתוכלי לעבוד על עצמך. גם היועצת עצמה יכולה לעזור לך אם יש לה פנאי ורגישות מספקת.
מקווה ומאמינה שתצליחי,

שלי ורדי

אומנם אני לא מכירה אותך , אבל רציתי להגיד לך שגם לי הייתה בדיוק אותה בעיה בשנה שעברה ..
בזמן שבנות מהכיתה שלי היו יוצאות להסתובב ,אני הייתי בבית מל המחשב ..
לפי דעתי אם תעברי בצפר הבעיה תיפתר ...
או שפשוט תמצאי עוד ילדה שיושבת לבד בהפסקות ( לא משנה מאיזה כיתה ) , ותתחברי איתה ...

מקווה שעזרתי [=