הילד הפריע למורה בביה"ס

שלום לך
קודם כל ולפני הכול יש לנהל שיחה עם הבן במטרה אחת ברורה והיא מה קרה?
שיחה זו צריכה לבוא ממקום של תמיכה גם אם ההתנהלות של הבן לא היתה נכונה. כולנו עושים טעיות וזאת הדרך ללמוד והתקדם. והיה ולפי תשובתו של הבן נראה שבאמת קרתה טעות יש להגיע להבנה מהי הטעות ומה יהיה כדאי בעתיד לעשות כדי שטעות זו לא תחזור על עצמה. וכן, אם יש צורך, לפנות למורה, יותר בשביל לסדר את ההדורים ולהתחייב לעתיד, ופחות בשביל לבקש סליחה.
והיה ואתם מגלים שבנכם התנהל כשורה או נכנס לסיטואציה שלא בשליטתו יש לגבות אותו בכל מחיר.
יש לזכור שעונשים יוצרים אנטגוניזם מירמור והסתרת האמת, כך שעדיף לנהל תקשורת פתוחה שמבוססת על לקיחת אחריות.
בהצלחה

שלום רב. אני פוגש בכל מקום אמירות על איסור לתת עונשים כבדים ילדים.אסור להרים קול על הילד וכו....
בואו נסתכל על הילדים של היום ועל הדור הקודם? איפה הילדים יותר מכונכים, איזה דור היה דור קודם ומה אנחנו רואים היום? כאשר היו עונשים יותר כבדים ורציניים, הילדים היו יותר ממושמעים וכיבדו יותר את ההורים ואת המורים.היה גם פחות עלימות.
אנחנו היום "מודרניים" ולפי כך יותר אנושיים, יותר מתחשבים.האם ה"מודרניות " הזאת כל כך אפקטיבית? מורה לא יכול לשלוט על הילד, הורים לא מצליחים גם, מערבים מטפלים שונים, פסיכולוגים ועוד...
אולי הכישלון מתחיל בבית ובמערכת חינוך עצמה.אם הילד מרביץ לילד אחר בבית ספר ואחר כך אומר שהוא לא מפחד מהמעשה כי העונש שהוא יקבל דווקא מתאים לו (לא ללכת לבית ספר למשך יום - יומיים), אז על מה אנחנו מדברים כאן? איזה עונשים הבית ספר או ההורים מציעים לילד???
מקריי עלימות עולים בקרב ילדים,נוער וגם המבוגרים.
משה - בן 30

שלום משה,
לעונשים כבדים יש משמעויות שונות- האם זו מכות, הפחדות, איסורים למיניהם. לעונשים מסוג זה אף פעם לידיעתך לא היתה השפעה מכרעת בעיצוב החיובי של האישיות אך כן היתה השפעה על עיצוב ההתנהגות החיצונית של הילדים, עם מחירים כבדים לאישיות- מחירים שאנשים מבוגרים היום מדברים עליהם, כמו אי אמון והתרחקות רגשית מההורים, קשיחות נפש, תוקפנות פנימית וחוסר אמפתיה לזולת. מה שאני אומרת הוא שהענשה כבדה, לפעמים לא רלבנטית לטעות הילד, וחוסר הסברים חינוכיים הרחיקו את הילדים , לא איפשרו להם להזדהות עם התכונות החיוביות של ההורים, ואם הילדים עשו כדברי ההורים, עשו זאת מתוך אילוץ חיצוני.
אז החינוך דאז היה בהרבה מקרים חינוך רע!!
זה לא אומר אוטומטית שהחינוך היום הוא טוב, היום יש נטיה יתר לאיום בעונשים,בלי העונשים עצמם וחינוך לא עקבי, ופחות מסגרת של שגרה וגבולות יומיומיים תקינים. יש גם וויתור על עקרונות מתוך
עייפות הורים. חסרה מודעות להורים לגבולות שהם צריכים להיות בהתפתחות הילדים.

עונשים קטנים , לא כבדים, עקביים, ביחד עם הסבר חינוכי , חיזוקים חיוביים, גם קטנים, והמשך הקירבה והדוגמא של הורים על אותם התנהגויות שרוצים לחנך את ילדיהם, יכול להיות שילוב מוצלח. ברוב המקרים , התנהגות הורית אימפולסיבית לא מועילה כי נותנת דוגמא רעה ולא עוזרת לילד לווסת ולהכיל בעצמו את האגרסיות שלו. להתנהגות חינוכית של פינוק יתר יש גם מגרעות כי אינה דורשת מהילד להתקדם, להיות מודע, להתחשב באחר ולבנות בתוך עצמו מנגנוני התאפקות ווויסות תקינים.
גם אז לא היה טוב, וגם היום לא ממש טוב, בישראל מצב הגבולות גרוע מבמדינות אחרות, אין קודים ואין עמדה חינוכית אחידה, כוללת ומשותפת לכלל ההורים.
קשה להיות הורים...בטח בחברה משתנה בה הילדים בקושי מספיקים להיות ילדים , מתבגרים מהר כל כך....
היום אנחנו מודעוים חולשונתינו כהורים יותר מפעם ומדברים על הדילמות. זה היתרון היחיד של תקופתנו..
שלי ורדי