יחסי משפחה

שלום נועם
את כותבת שאת מרגישה שהם תלותיים והשאלה שלי היא האם הם מבקשים שתישארי?
יש לזכור שאת לא יכולה לחיות את חייך בשבילם, את צריכה לפרוש כנפיים ולבנות את חייך.
נסי להגיע להסכם פנימי עם עצמך שימים מסויימים בשבוע את איתם, נגיד תחילת השבוע, ובהמשך את יוצאת לפעילותיך ואת לא נכנסת למעורבות רגשית עם הנושא גם אם את מזהה בתוכך שאת מייצרת כלפיהם רחמים.
שימי את עצמך במקומם, היית רוצה שירחמו עליך?
ואל תדאגי, גם אחרי שתעזבי את הבית הם יהיו בסדר, ויכול להיות שזה ידרבן אותם לפתח תחומי התענינות חדשים.
בהצלחה

הם לא מבקשים שאשאר אבל אני בתוך תוכי מרגישה שאם אני אלך ואני אשאיר את שניהם לבד בבית הם לא ירגישו בנוח,אני לא יכולה לתאר את התחושה שהם יכולים לחוות אבל ככה בכל אופן נראה לי. אני מאמינה שהם לא רוצים להגביל אותי, הם רוצים שאני אצא ואבלה והכל..אבל עדיין אני מרגישה שהם תלויים בי,שאני עדיין לא יכולה לעזוב אותם וזה מדי פעם מונע ממני למצוא אהבה,התחושה שאת כל תשומת הלב אני אעביר לבן הזוג,ואני חוששת מפגיעה בהם בעקבות זה.
חשוב לציין שיש להם תחומי עניין אחרים אבל אני המרכזית שבהם.
אשמח לשמוע רעיונות\פתרונות. תודה

שלום נועם
שימי לב שהדבר שהוריך רוצים יותר מכול זה שתיהיי מאושרת וזה אומר שתחווי את החיים במלואם.
אז כמו שהצעתי לך קודם שימי לך כמחשבה מובילה את הסיבות שלשמן את יוצאת לבלות בידיעה ברורה שזה מה שהוריך היו רוצים בשבילך יותר מהכול מאחר והם אוהבים אותך ורוצים יותר מכול את אושרך.
אופציה נוספת שתהיה קצת יותר מאתגרת זה לחשוף בפניהם את מחשבותיך בצורה כנה ואמיצה תוך שימת דגש לאהבה הגדולה שיש לך כלפיהם ולתת לשיחה להתפתח. את יכולה ליזום זאת ע"י כתיבת מכתב ונתינתו תוך בקשה שתדברו לאחר קריאתו.
בסופו של יום את חייבת לזוז קדימה כי אם לא את תתחילי להיות מורעלת מהמחשבות והרגשות שיציפו אותך, אז יפה שעה קודם, קחי נשימה ארוכה וצאי לדרך שתביא בסוף רק טוב, תאמיני לי , אני יודע על מה אני מדבר!!!
בהצלחה
אשמח מאוד להיות מעודכן

לא הבנתי,מהי הדרך שתביא טוב?:|
לשלוח מכתב להורים לא יעזור כי זה לא קשור בהם,הבעיה היא אצלי
קשה לי להתנתק מהם כי אני מפחדת לפגוע בהם,זה לא שהם מבקשים או מראים לי את זה
אני פשוט יודעת את זה. המצב לא פשוט, ואני מחפשת פתרון לבעיה אצלי-לבעיה להתנתק,לבעיה איך לצאת מהמסגרת הסגורה שהכנסתי את עצמי אליה בעקבות כך שלא יצרתי חברויות,מתוך מחשבה שזה ייקח את זמן האיכות שלי עם ההורים בפרט ועם המשפחה בכלל.
בקיצור,אני יכולה לפתוח כאן עוד מלא נושאים שאני צריכה עזרה בהם,אבל מה שאני מבקשת כרגע זה איך להכיר אנשים חדשים,אני יודעת להכיר אבל לכולם כבר יש חברים ואין לי לאן להיכנס.
אני מרגישה שרק חברויות חדשות הן הפתרון,הן יעסיקו אותי ויוציאו אותי לאט לאט מהמסגרת הנוקשה שיצרתי סביבי בנוגע להוריי ואליי.
אשמח לשמוע מכם במהרה! תודה רבה,אני מעריכה אתכם כ"כ.

מדהים לקרוא את מה שאת כותבת והדרך הבהירה שבה את מתארת את רצונותיך ומחשבותיך.
ואכן כן, הדרך לפתרון נמצאת ביציאה למחוזות חדשים ולא מוכרים שבהם את יכולה ליצור מערכות יחסים חדשות.
יהיה כדאי לברר מה הכי מעניין אותך כתחביב ולחפש מסגרת חדשה שמאפשרת בטוי לתחביב זה.
במקביל, אני כן חושב שיהיה כדאי לשוחח עם ההורים על כך כדי לפרוק את המטען הזה שאת סוחבת.
את תראי שאחרי זה יהיה יותר קל ונעים והוריך יכולים להרתם למשימה של לעזור לך.
בנוסף יהיה מאוד כדאי לשוחח עם איש מקצוע-יועצת או פסיכולוג או מאמן כדי להבין למה כל כך חשוב לך להשאר קרובה להורים. כשיודעים את הסיבה קל יותר להתמודד.
זכרי שינוי מחייב תזוזה, כך שכדאי יהיה לעשות מעשה ולשנות דברים גם אם הם בקצב איטי.
בהצלחה