הילדים לא מפסיקים לריב

שלום לך ,
ריב בין אחים די שכיח, אפילו רצוי כי מעיד על בריאות נפשית ( כן,כן... מעיד על ה חופש והאומץ להתעמת, להתחרות לבטא חפים, להיות אתה עצמך, להגן על אגו, ללמוד תוך התנסות גם להתפייס ולתקן),
זאת, למרות אי נוחות שהריב יוצר אצל ההורים. במקרה שלכם ייתכן ןהריב בין תבגרים - גיל יחסית בוגר - אולי עובר את גבול הטעם הטוב ודורש התערבות ,אולי אומר משהו על המערכת המשפחתית כולה, אך זה נסתר מעיניי, אין לי מספיק מידע.
תנסו לא להתערב כלל, למרות האגויזם של הבן הגדול שמדליק גם אותכם. נראה שההתנשאות של הצעיר הינה הגנתית-תגובתית ליחס של הבכור, ופחות תכונת אופי קבועה ומשמעותית. אם זה מאד מפריע לכן, תנסו לומר לשניהים להפסיק את הריב כי עצם הריב והרעש מפריע לכם ,אך כאן באותה מידה תהיו אסרטיביים כלפי שניהם. נדמה לי שההתערבות לטובת הצעיר גורם לבכור להיקבע בעמדות שלו, למרות שאינו צודק ברכושנות שלו.
עם הבן הבכור תוכלו בזמן שמתאים לכם, זמן רגוע, לקרוא לו לשיחה על נושא הרכושנות שלו, להסביר לו מה אתם חושבים, לנסות לעשות ביקורת בונה ולא ביקורת קטלנית,(להזכיר לו גם דברים טובים באופי ובהתנהגותו כדי שלא יתגוננן מדי) , כל זאת לא בנוכחות אחיו.
תנו מעט זמן , ואם לא מסתדר תפנו לטיפול משפחתי, ותפעילו את כל השפתכם שיבואו אתכן. אני מניחה שבכמה פגישות משפחתיות יהיה שיפור.
בהצלחה,
שלי ורדי