היי יש לי שאלה?! של גיל היתבגרות.

כמו שאת יודעת גיל ההיתבגרות לא הכי קל שבעולם.
ואני לא מיתלוננת אין לי למה?! כי אני יודעת שזה גיל כזה שעוברים בנו שינוים דיי קשים.
לרוב, אני משנה מצבי רוח במהירות גבוה יחיסית. ליפעמים אני כועסת על כל העולם בלי סיבה מיוחדת - וזה מה שנותנה אותי לומר לעצמי: למה אני לא מצליחה להגיע למקיסמו שאני מצפה מעצמי.
אני תמיד מבטיחה לעצמי שאני השתדל לעשות את המקסימו למטרה שלי, "למומשלמת" שאני רוצה להיות. וזה דיי עובד, אבל זה מחזיק 4 3 ימים גג. אני נישברת ולא יכולה להחיזק מעמד "במושלמת" שאני מצפה מעצמי.
זה דיי מעציב, וזה לא פעם ראשונה שניסיתי זה ככה מאז גיל 12 שאפשר להיגד שאני כבר שנתיים מנסה אך ניכשלת כל הזמן מחדש.
גם בלימודים, למרות שאני יודעת שאני חייבת אני נורא מיתעצלת, אני באמת מצליחה בלימודים, אך דיי מיתאצלת יחיסת למה שאני מסוגלת.
יש ימים שאני נוטה להיתעצבן על כל ההעולם, ואין לי מושג למה? אולי זזה ביגלל שאני שוב ניכנשלתי ממהצופה העצמית שלי "לשלומות כמו שאני רוצה".
אני גם דיי מפוזרת ליפעמים,
אני כבר מתחילה לחשוב קצת על העתיד שלי, וכל הזמן עולה לי היתלאבטיות ורעיונות שונים, במיוחד שאני מזל "מאוזניים" המזל שנחשב שהכי קשה ליבחור.
קיצור אני רציתי, אולי כמה טיפים איך להמשיך את כיל ההיתבגרות יותר קל.
וביכלל כמה טיפם לגיל..!!
חחהחהחה סורי על החפירה :]