זקוקה לעצתכם

שלום לך,
אני מרגישה צורך להביע את הערכתי על כך שאת לוקחת חלק פעיל ומעורב כל כך בחינוך אחיך. יש לו מזל שיש לו אחות כמוך.
לא יודעת מהן התופעות שהוא מגלה בבית, אבל אני בטוחה שהן מדאיגות אותכם. לא הבנתי אם הבעיות הן שלו או של תנאי חייו, אך בטח לבטח את מבחינה. בדרך כלל ההחלטה לשנות מסגרת, להוציא תלמיד ממסגרת של חינוך מיוחדשבבית ספר רגיל למסגרת חלופית, קשורה ליכולת הלימודית או לבעיות התנהגות/ אי הופעה בבית הספר. אם עד כה המורים לא פנו אליכם, אז אין בעיה בנושא. האם החשש שלך כרוך בכך שייתכן שימליצו על מסגרת פנימייתית או על מסגרת אשפוז?
אענה לך באופן כללי כי אני לא יודעת מהי הבעיה. בעיות נפשיות קשות או תנאי חיים או סגנון חיים בעייתי עלולים להשפיע המון על הבן אדם ובטח לבטח בשלב ההתבגרות, עד כדי קבעון האישיות ויותר מאוחר יהיה קשה לשנות זאת.
לגבי חיסיון רפואי-לפסיכולוג פרטי יש חיסיון ולא מעביר שום דבר לבית הספר ללא רצון ההורים או האפוטרופוס. אך מצד שני יכול להיווצר מצב שהפסיכולוג הפרטי ירגיש שאינו מסוגל לטפל לבד באחיך ללא מעורבות ושינוי המערכת הבית, שינוי בתנאי חייו, או ייתכן שירצה להמליץ על מעורבות של אנשי מקצוע אחרים בתמונה.זכותו וחובתו לומר לכם זאת, ולהחליט החלטות ביחד אתכם.

אין זכות לפסיכולוגי פרטי (בהבדל מפסיכולוג בית הספר) להעביר מדע, לא עם בית הספר ולא עם הצבא. בעניין צבא, במקרים של חשש רציני לאובדנות או לאי אחריות באחזקת נשק, ופנה ויסביר למשפחה מה יותר נכון עבור אחיך, יפרט בפניכם את מאזן הסיכונים והסיכויים.
אני חושבת שההתמקדות צריכה להיות בטיפול שלו לשיפור בעיותיו, ובהפעלת שיקול דעת האם בכל מסגרת שיהיה בה בעתיד, יהיה מסוגל באתו הזמן לתפקד מבחינה נפשית, חברתית וכו'. לא תמיד זו חוכמה להתקבל למסגרות, החוכמה העיקרית הינה לא ליפול ולא להישבר כשאתה נמצא בהן. לגבי הצבא ראיתי לא מעט משברים קשים.
מקווה שתשקילו לקבל החלטות נכונות, לפעמים פשרות. באמת להרעיון שאת ואמך תהיו תשתתפו ותהיו חלק מהטיפול יכול להיות מאד נכון.

בהצלחה רבה רבה,
שלי ורדי