רגשות מעורבים

שלום,אני שמחה שסוף סוף אזרתי אומץ לספר את זה! במציאות אין סיכוי שהייתי מספרת למישהו,אפילו לא לפסיכולוג.
אני בת 16 וחצי והמצב שלי כ"כ מורכב. ההורים שלי רבים מאז שנולדתי,מאז ומתמיד,מאז שאני זוכרת את עצמי הם תמיד רבים.
אז ככה,נכון שילדים לומדים מההורים שלהם כיצב להתנהג? אז בדיוק כך. למדתי מאמא שלי את השנאה, כלומר לא לאהוב, למדתי מהריבים (ומהסיבות לריבים) שהאנשים בעולם הזה כ"כ רעים ומגעילים,ושאין אמונה באף אחד,ועכשיו,בגיל שאני כבר מתחילה להידלק על בנים וההפך, אני מרגישה כבר המון זמן (שנה ומעלה) שמשהו עוצר אותי..עוצר אותי מלאהוב.
הגבתי פה כמה פעמים ואמרו לי לעשות חשבון נפש עם עצמי,וזה מה שהסקתי - אני לא יודעת לאהוב בגלל הריבים של ההורים שלי. אני מתעסקת כ"כ הרבה בשנאה ובחיפוש אנשים שאני כ-ן יכולה להאמין בהם,וזה לוקח ממני את כל הכוח ואין לי כוח לאהוב.
בקיצור,אני ממש צריכה שתעזרו לי..תתנו לי את חוות הדעת שלכם או משהו כזה שאני אבין מה אני יכולה לעשות במצב כזה,אני כ"כ רוצה לאהוב!