חבר?!?

שלום,
אני מסכימה אתך, הלחץ וההשפעה החברתית גורמים לילדים לעשות דברים שלא רוצים אותם. את מפחדת להיות קשוחה, אך חד-משמעית את יכולה להיות בלי לתת לבתך הרגשה שהיא על תנאי אצלך. מה יעזור קשיחות או איומים למיניהם? הכי נכון להישמר מלקלקל את הקשר, אך ה לא אומר להסכים אתה. כדאי לתת לה הרגשה שאת בעדה, בעד עצמאות החשיבה שלה, בעד שתעשה מעשים שתואמים את הרצון שלה, ובייחוד שתשקול את היתרונות והחסרונות של כל דבר. נשיקה בלחי זה לכאורה תמים, ולא מזיק, אך תלוי עד כמה פעמים ה"חבר" הקטן של הבת שלך יבקש ותלוי אם זה יהיה מנוף לעוד דברים שיבקש מתוך סקרנות להתנסות. תדברי עם ביתך על הצורך שלה בלרצות
תבררי אתה אם קיימים דברים שהיא רוצה אך היא לא שלמה עד הסוף אתם, עלהרצון שלה להתנסות, ועל החסרונות של התנסויות אלה אם תלך צעד אחד קדימה מדי ותצטער מאוחר יותר.תדברי אתה על התדמית שלה בעיני החברה ובעיני עצמה. אל תלחצי מדי כדי שלא תפסיק לשתף אותך, עצם השיתוף מראה שהיא מחשיבה את דעתך ורוצה הכוונה ממך. זה מאד חיובי ואומא משהו על בסיס הטוב של הקשר ביניכן. לא נראה לי שאת צריכה לחשוש מאד, רוב הסיכויים שהיא תקשיב לך בסוף.
כל טוב
שלי ורדי

אלפי תודות על התשובה הכנה והמפורטת. לוקחת את עצתך ואקווה לטוב!
תודה