מתבגרת בת 17.5

שלום לכם
זה הזמן לשנות גישה. אפשר להבין את בתכם שמחפשת עצמאות ומרגישה שהיא כבר יודעת הכול ושיפסיקו לבלבל לה את המוח. ומצד שני, אתם שרואים את התמונה הגדולה יותר ויודעים את הסיכונים ומה צופן העתיד.
אז איך מגשרים על הפערים?
הסכמים מחייבים.
בינכם לבינה, שבו כול הדברים, שלכם חשובים, מונחים על השולחן ולה גם יש את האפשרות לשים את הדברים שלה.
מפה אפשר להתחיל לדבר ולנהל משא ומתן כשברור לכם שאתם הם אלו שיצטרכו לממש את ההסכם כשהיא לא תעמוד בו.
להזכירכם שבכול הסכם יש שני צדדים. על מה מסכימים, ומה קורה כשאחד הצדדים לא עומד בהסכם........
לא לפחד, להביע נחישות על הדברים שמיבחינתכם יהרג ובל יעבור ומה יהיה התשלום בעבור אי עמידה בהסכם. מצד שני, גלו גמישות ותנו לה את החופש הנידרש לממש את גילה ועצמאותה.
בהצלחה

אייל שלום

תודה על תשובתך,נאמץ את הרעיון.

האם בשיחה, כדאי לומר שאנו יודעים שהיא לא ניגשה לבחינה החשובה ואנו רואים זאת בחומרה רבה,
או להתעלם??

תודה רבה

בשיחה יש להעלות הכול. שימו הכל על השולחן והסבירו אתעמדתכם ביחס לכול דבר ולמה הדבר חשוב לכם. לא ממקום של חומרה אלא ממקום של סיבה מקדמת עתיד.
בהצלחה