אבא לא בא

לא ולא. את בסדר גמור ואל לך לפתח רגשות אשמה בנושא.
אני מבין שהוריך חיים בנפרד?
האם יש לך עוד אחים?
ואיך היית מגדירה את מערכת היחסים שלך איתו?

הי מיטל
נדמה לי שאת חייה באמת במשפחה מסובכת, ואפשר להבין בהחלט שלא קל לך במסגרת המשפחתית, ומהיחס של אביך. ההורים שלך מתנהגים כגרושים לכל דבר, בעצם פרודים, יש להם בית משלהם לכל אחד, והסדרי ממון. אני רק לא מבינה , האם לא הודיעו לכם, הילדים (אני מקווה שיש לך אחים..) שנפרדים? זה נראה לי הזוי, אם לא דיברו אתכם על שינוי הזה בחייכם...
מדברייך על הסיטואציה שתיארת אפשר להזדהות עם ההרגשה הכבדה שלך לגבי האנכויות של אביך והקושי לו לשים את הצרכים שלך מעל הצרכים האישיים שלו.
אני לא חושבת שעשית משהו לא בסדר או לא מקובל , כמו כל ילד ביקשת שיממן לך פסיכומטרי, זה לא מותרות, זה לצרכים לימודיים ולעתיד שלך. אביך אולי מעוצבן על אמא או על עצמו ואיכשהו לא מ ומתעל כעס עלייך.

יתכן שעם אביך כדאי לך להיות לבד, לבקש ממנו שיקח אותך מחוץ לבית, לדבר אתו ללא נוכחות אמך, לבלות אתו גם. יש לי הרגשה ששהותו בבית מלחיצה אותו. בנוסף, אם הם לא הסבירו על הפרידה ביניהם, הם חייבים לך הסבר.
אתם צריכים ייעוץ מפשחתי, ללא ספק, .
אם הרגשות שלך קשים למשך תקופה ארוכה, תפני ליועצת, תשתפי אותה ותבקשי ממנה לערב את הורייך ולהפנות אותם לטיפול משפחתי ך. באמת-באמת, מגיע לך יחס טוב יותר ותחושת וודאות על מה שהולך בבית ועל הסדרי הראיה עם אביך.

כל טוב,
שלי ורדי

שלום שוב!

אבא שלי עובד מחוץ לעיר דבר שמקשה אליו להגיע אחרי יום עבודה הביתה. זה לפחות מה שהוא אומר.
כמובן, שיש לו מקום מגורים נפרדים מאיתנו(ממני ומאמי).
אני כועסת על אמא שלי שנותנת לו אפשרות לעשות מה שבא לו ולפעמים מעודדת אותה להפרד
איתו בגלל שלפי דעתי מערכת יחסים כזו לא תחזיק הרבה מעמד, אמא שלי סה''כ בת 45 ואני רוצה שהיא תהיה מאושרת גם אם זה יהיה עם גבר אחר.
אני בת יחידה במשפחה ואולי קצת מפונקת אך בכל מקרה איני חושבת כלל שמימון פסיכומטרי זה
"ביג דיל" בשביל שני הורים עובדים. וכמו שאמרה שלי,כנראה שגורם הבעיה זה היחסים המתוחים בין הוריי ולא הכסף.
מערכת היחסים ביני לבין אבי זוהי מערכת הבנויה על הרבה דרישות מצד אחד.
מגיל צעיר אבא שלי מחנך אותי להיות "סופרוומן" מה שנקרא, כלומר, לדעת לבשל, להצליח בלימודים ולדעת לעשות כמה דברים בו זמנית.
כיוון שאני בת יחידה במשפחה כמו שכבר אמרתי אבא שלי מצפה ממני להכי הרבה שרק אפשר. בזמן שהוא כבר 5 שנים לא עוזר לי להגשים את הציפיות
שלו חוץ ממזונות ובגדים שזוהי מחוייבות שלו הוא לא נותן כלום, לא חום, לא כסף ללימודים וגם לא את הנוכחות שלו כשאני צריכה אותו.
הוא לא מדבר איתי קרוב לשבועיים, ואיני יודעת בכלל למה...
להתקשר אליו ראשונה? ואם כן מה להגיד?
אשמח לתשובה מהירה.


בתודה מראש
מיטל

שלום שוב!

אבא שלי עובד מחוץ לעיר דבר שמקשה אליו להגיע אחרי יום עבודה הביתה. זה לפחות מה שהוא אומר.
כמובן, שיש לו מקום מגורים נפרדים מאיתנו(ממני ומאמי).
אני כועסת על אמא שלי שנותנת לו אפשרות לעשות מה שבא לו ולפעמים מעודדת אותה להפרד
איתו בגלל שלפי דעתי מערכת יחסים כזו לא תחזיק הרבה מעמד, אמא שלי סה''כ בת 45 ואני רוצה שהיא תהיה מאושרת גם אם זה יהיה עם גבר אחר.
אני בת יחידה במשפחה ואולי קצת מפונקת אך בכל מקרה איני חושבת כלל שמימון פסיכומטרי זה
"ביג דיל" בשביל שני הורים עובדים. וכמו שאמרה שלי,כנראה שגורם הבעיה זה היחסים המתוחים בין הוריי ולא הכסף.
מערכת היחסים ביני לבין אבי זוהי מערכת הבנויה על הרבה דרישות מצד אחד.
מגיל צעיר אבא שלי מחנך אותי להיות "סופרוומן" מה שנקרא, כלומר, לדעת לבשל, להצליח בלימודים ולדעת לעשות כמה דברים בו זמנית.
כיוון שאני בת יחידה במשפחה כמו שכבר אמרתי אבא שלי מצפה ממני להכי הרבה שרק אפשר. בזמן שהוא כבר 5 שנים לא עוזר לי להגשים את הציפיות
שלו חוץ ממזונות ובגדים שזוהי מחוייבות שלו הוא לא נותן כלום, לא חום, לא כסף ללימודים וגם לא את הנוכחות שלו כשאני צריכה אותו.
הוא לא מדבר איתי קרוב לשבועיים, ואיני יודעת בכלל למה...
להתקשר אליו ראשונה? ואם כן מה להגיד?
אשמח לתשובה מהירה.


בתודה מראש
מיטל

היי מיטל,
קשה לפעמים להבין למה אביך מנוכר כל כך ועסוק בחייו, בעוד שיש לו רק בת אחת לגדל. נראה איכשהו שהוא מבלבל בין הקשר עם אמך לקשר אתך ומתרחק גם ממך. תנסי לא להזדהות יותר מדי עם אמא, כדי להשאר דמות מובחנת יותר במשפחה, לא להרגיש אליו רגשות דומות לאלו של אמך, ולצפות לקשר שונה בינך לבינו.
הוא רואה אותך בדרך מסוימת כמבוגרת טרם זמנך, מצפה ממך להרבה, קשה גם להבין למה דוקא לפסיכומטרי לא עוזר לך, הרי הוא רוצה שתצליחי. הוא מאד עסוק בחייו, ובכעסים על אמך ומתקשה להבין נכון להיום. הרבה דברים לא מדוברים במשפחה שלך..
.האם את יכולה לפנות לאמך ולבקש ייעוץ פסיכולוגי ובדרך הזו למצוא לך מטפל-בן ברית שיגייס את ההורים לשינוי הקשרים וההתנהלות במשפחה?
אם אמך מסרבת או חלשה, ניתן לפנות למישהו בבית הספר, יועצת או פסיכולוגית, אך צריך לספר להן חלק מהדברים שקורים במשפחה. אני חוששת יש הרבה סודות ודברים נסתרים שמחייבים אותך לפתוח ולספר אותם, בניגוד להתנהלות המשפחה היום. את נדרשת לאומץ רב (נראה לי שיש לך וגם את מספיק בוגרת לגילך ורואה דברים) כדי לעצור את אופן ההתנהלות של הורייך, כיזה הכי נכון מבחינת בריאות נפשית עבורך, ובסופו של הדבר גם עבורם.
לשאלתך האם צריך לפנות אליו אחרי זמן שלא יצר קשר , קשה לי לענות לך, נראה לי שכן, אולי להציע לאביך להיפגש לא בבית, אולי לומר לו שאת מבקשת שיתקשר אלייך ואת מתגעגעת אליו, לות לא מגיע אז שיתקשר לטלפון האישי שלך. אני מתקשה לנבא איזו תגובה תקבלי. נראה לי נכון לנסות ליצור איתו קשר עצמאי, דרך טלפונים או דרך פגישות מחוץ לבית, כי לבית לא יגיע הרבה בגלל האמא. אולי גם ללשתף אותו באופן פתוח במחשבותייך על היחסים ביניהם? האם אפשרית ויעילה שיחה כזו אתו? את יודעת יותר ממני בוודאי...

בהצלחה,
שלי ורדי

בהצלחה,
שלי ורדי