מבקשת עזרה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • מבקשת עזרה
    אמא עצובה
    15/05/2010

    שלום,
    בני בן 13 בסוף החודש יש לו בר מצווה. אני גרושה ובני בן ה13 הוא הבכור. הוא ילד מקסים ושובה לב, אך לעיתים אני תמיד אומרת שמתפרץ התאום, בדרך כלל שמצפים ממנו לעשות משהו ומתעקשים. בני הוא ילד עם ADD ודיסלקציה כך שלימודים הם תחום מאוד מורכב. יש לו מורים להכנת שיעןרים ולאנגלית, כאשר יש מבחנים אני מארגנת לו את הלימוד כי יש לו קושי בהתארגנות. מכיוון שמצד אחד הוא ילד שמאוד רוצה להצליח ומצד שני מאוד קשה לו זה מביא לתיסכול גדול שמתפרץ עלי. זה יכול להגיע לכך שהוא יקלל, יצעק ואף יכה אותי לדוגמא אתמול עם שלט על הראש.
    הרבה פעמים אני פשוט מתיישבת אליו עד שהוא נרגע. אבל לפעמים אני במצב שאני לא יכולה למנוע ממנו להרביץ לי ואז אני עושה תנועה חדה להעיף אותו ממנו ואז יש הצגה שלמה שתמיד מפחידה אותי מחדש, אתמול לאחר שהכה אותי מספר שניות עם שלט על הראש העפתי אותו ממני בסיבוב כך שקיבל מכה בצד מיד החל כאילו להחנק, זה הדרך שלו להפסיק לגרום לי להרגיש שעשיתי משהו נורא.
    עלי לציין שהוא בדרך כלל ילד רגוע ושקט ומחוץ לבית הוא לא יעשה ולא יראה כלום הכל יוצא בבית אצלי ועלי. זה התחיל מגיל קטן מאוד לדוגמא כשהיה בגן הגיע אלינו חבר והוא הרביץ לו התגובה של בני היתה לבוא אלי ולהרביץ לי.

    אני מבינה שזה המקום שלו לפרוק ולמרות שהוא אצל אביו יומיים בשבוע וכל סוף שבוע שני זה קורה רק אצלי.
    כמו כן, אני יודעת שאסור לי לתת לו להכות אותי הוא גם גדל ובקרוב אני לא אוכל להשתלט עליו במצבים הללו. מה אני יכולה לעשות כדי למנוע את זה. בדרך כלל זה נגמר בשבוע ללא מחשב .

    ההתנהגות הנל מאוד מאוד מעציבה אותי

    תודה על העזרה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    מבקשת עזרה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לאמא עצובה

    שלי ורדי
    15/05/2010

    שלום לך,
    כפי שאת אומרת ואני מסכימה אתך, יש בינך ובין בנךוקשר קרוב מאד והוא פורק ומתעל את כל הכעסים , שבדרך כלל מופנים אל עצמו, אלייך. משהו בהררכיה נכונה של הסמכות בבית אינו נכון, בטח לא נוצר מאתמול, כך שהוא אינו מכבד מספיק, אינו עושה אבחנות טובות. יכול להיות שהוא עוצר כעסים, בחוץ הוא מתנהג היטב (טוב שכך!) וגם עם אביו לא מרשה לעצמו להיות הכי אמיתי, כועס מתוסכל , אז הכי קל אלייך, הוא מרגיש אתך מספיק קרוב שתקבלי ותאהבי אותו בבכל מצב (זו הנקודה החיובית של הקשר ביניכם)
    אין לי ספק שאת וגם אביו צריכים הדרכה טובה, אל תחשבי שלאביו אין חלק בעניין, זה נראה על פניו שהוא מחוץ למצב הזהאך צריך לראות מה חלקו ואיך תורם שהילד מתנהג אחרת אתו ואחרת אתך.
    הייתי ממליצה על טיפול משפחתי, את עם הבן וגם אביו עם הבן בנפרד או.. גם ביחד אם היחסים ביניכם מאפשרים זאת.

    בהצלחה,
    שלי ורדי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו