בן 17 וקללות

שלום רב,

קצת רקע: יש לנו 3 בנים. 13,15,17.(האוירה בבית בסדר גמור וכולם חיים בשלום זה עם זה).

הייתה לי תקרית לפני מספר ימים עם בני בן ה- 17, שאלתי אותו האם הוא יושב ללמוד משום שהוא בתקופה של מבחנים .. ועל הדרך אמרתי לו שאני לא אוהבת שהוא מסתובב עם אחד החברים שלו . התשובה שלו הייתה לקלל אותי והוא אמר לי "זונה" חשבתי לרגע שאני לא שומעת טוב, ושאלתי אותו מה הוא אמר והוא חזר על כך שוב. מאז אני לא מדברת איתו , החלטתי להתעלם ממנו לחלוטין, לא דמי כיס, לא כביסות כאילו הוא לא קיים. שלחתי את בעלי שישוחח עימו כדי שיבוא ויתנצל, אך הוא בשלו ואומר שאני זאת שצריכה לבוא להתנצל. בעלי הסביר לו שלא משנה מה אמרתי לו הוא לא היה צריך להגיב בצורה שכזאת. מבחינתי אני נקרעת ולא יודעת האם אני עושה את הדבר הנכון. מצד אחד אנו רוצים שיבין את חומרת העניין וישא בתוצאות ומצד שני אני לא רוצה לקלקל את היחסים שלי איתו. אם אצטרך לחכות שהוא יבוא להתנצל זה יכול לקחת חודשים. הוא עקשן נורא. בעלי ואני ישבנו וחשבנו שלא לדבר איתו זה לא לעניין ושאני צריכה לשוחח ולהסביר לו ולתת לו פתח להתנצל, במידה והוא יתנצל לומר לו שהחודש הוא לא מקבל דמי כיס... במידה והוא לא יתנצל להבהיר לו שעד שהוא לא יתנצל אין דמי כיס, אין הסעות וכו'. כמובן שהכל יאמר בצורה יפה ולא תוקפנית . כל העניין הוא לא ההתנצלות כלפי אלה שהוא יבין את חומרת העניין. אני מבקשת לדעת ולהתייעץ האם אנו פועלים וחושבים נכון. אשמח לקבל עזרה.תודה רבה גלי