דילמה רצינית!

שלום רעות,
ודם כל לא אמרת מה גילך, האם את בוגרת מאחיך או צעירה ממנו. כמובן שלהיות צעירה נותן לך הרבה פחות חופש ומרחב בבית. המצב ממש לא פשוט, קצת אשלה אותך אם אומר לך שבכמה מילות ייעוץ שלי תוכלי להרגיש טוב יותר בבית עם אחיך. כל עוד הגיבוי מאמך והמסרים השונים בין האב לאם כלפיו יימשכו, המצב יישאר אותו דבר. אני מציעה לך להתקרב לאביך יותר, לתפוס ברית שיתופית אתו בבית, בתקווה וגם בבקשה ממנו לשים סדר בינך לבין אחיך כשהוא מנסה לעשות כרצונו בבית. גם לאביך דפוס התמודדות ותקשורת לא יעיל - או שמנתק קשר או שהוא רב אתו, אין לו דרכי אמצע. הדבר השני שאני מציעה לך זה לשהות הרבה אצל חברים/חברות כמה שזה מאתפשר, כי לא נראה לי שהבית היום זה מקום בטוח בשבילך. זה כמובן בתנאי שאי שהייה בבית לא תגרום לך ל בעיה בלמידה...
אני מתרשמת שחונכת הרבה יותר טוב מאחיך כי לא קיבלת גיבוי עיוור מהורייך. אז לפחות בזה תנחמי עצמך ולו במעט. גם ייעוץ רגשי היה עוזר לך, לא כי בך הבעיה, אך כדי לשמר לך את הערך העצמי והקשר והתמיכה שאת זקוקה, כי אין מסגרת שתתמוך בהך בבית, את לא מוצאת הגנה ותמיכה ומרגישה די לבד במערכה.
אפשר לחפש ייעוץ דרך יועצת בית ספר, פסיכולוג/עובד סוציאלי בקהילה או קבוצות מתבגרים בקהילה.

כל טוב ובההצלחה,

שלי ורדי