אובדת עצות

שלום ורדית,
אני לא יודעת מה טיב הקשר שלך עם הבן, אך רצוי מאד להיות קרובה אליו מבחינה נפשית כדי שישתף אותך בבעיות או התלבטויות שלו עם חבריו וחוויותיו. כדאי להציע לו להביא חברים הביתה כדי שיהיה לך אפשר להתרשם מהם.למה את לא מכירה אותם? את כן צריכה לדעת עם מי מתחבר , מי מתאים לו, האם הם ילדים מבית ספרו..
תדברי אתו ורצוי עם אבא שלו ביחד- תמיד לזוג הורים יש השפעה חיובית וחזקה יותר מאשר להורה יחיד - על סכנות כמו עישון, נרגילות, סמים, קטטות, התרחקות מחבורות אלימות, איך הוא נזהר ומתח שם גבול לעצמו, מהן הגבולות שלו.. ככל שתרבי בדיבור ובמתן מידע על הסכנות יהיה טוב. רצוי לא לגרום להתנגדות דרך אזהרות חמורות וישירות שיגרמו לו להרגיש ילד קטן ולהתנגד לדעותייך אלא בדרך עקיפה , נותנת מידע, מדברת על סיכונים גם באופן כללי, ונותנת לו גם התחושה שאפשר לסמוך עליו במידה.

בהצלחה,
שלי ורדי

הי תודה על היענותך המהירה .
אני תמיד מעודדת אותו להזמין חברים אך הוא מעדיף לקבוע מחוץ לבית ואותם חברים שאני יודעת שהוא נפגש עמם אינם לרוחי כאשר אני מעירה על כך הוא עונה שאלה הם חבריו וכל אחד בוחר את החברים שלו. והדוגמא שנתן שהחברים שמוצאים חן בעיני לאוו דוקא עוזרים לו כאשר הוא צריך אותם לדוגמא אם נותר ללא כסף למונית בשעת לילה אותם חברים שאני לא אוהבת עוזרים לו ואתם חברים ה"חננות" (ביטוי לילדים טובים) לא יעזרו לו. קשה לי איתו אני מנסה למצוא דרך אליו אך ללא הועיל . איני מתכוונת להרפות ואמשיך הלאה כעצתך. האם יש אפשרות לקבל יעוץ באופן פרטי?? או ליצור קשר טלפוני ולשוחח

אפשר להבין אותו במידה מסוימת, מרגיש יותר רצוי ואהוב בין החברים שעוזרים לו. אך האם הכל טוב אתם? האם בכל דבר מרגיש שייך? אולי מעט נגרר בצור שלו להרגיש שייך, איפה הדעות שלו.? האם מותר שיהיו לו דעות שונות לפעמים. את לא צריכה להרפות אך גם לא למתוח את החבל מדי, כל עוד לא מרגישה סיכון גדול מדי, אם תבקשי שיסמס לך בשעות מאוחרות כי את דואגת,אולי יענה לכך.
כפי שאת אומרת אולי צריך ייעוץ מעבר, את מוזמנת להתקשר

שלי