בבקשה, תעזרו לי !!!

שלום טל,
מצידי את עשית את כל הדברים הנכונים, אין פה שום טעות, גיל 15 הוא גיל נורמטיבי של תחילת חברות ויש צרכים אמתיים לקשר ולחברות עם בנים. את יודעת כנראה גם לבחור נכון. אמך מתנהגת מתוך חשש לכך שאת גדלה ומתרחקת אולי מעט מהבית, נותנת את אהבתך לאנשים אחרים, יש הורים שקשה להם עם בגרות ילדיהם. אם היא סומכת עלייך למה שלא תתן לך להיות עם הנער, איפה הביטחון שלה בך?
את מאד נאמנה למשפחה ורוצה קשר טוב ללא חילוקי דעות.מצד שני, קשה לדכא רגשות , אני מבינה אותך.
תצטרכי לחשוב האם כדאי להמשיך ולהתעקש מול אמך על מה שאת רוצה ולא לוותר כל כך מהר , מה עם אבא ? האם אפשר לדבר גם אתו? בכלל, יהיו דברים בחיים(לא קשורים דווקא לבנים)שתרגישי שיש לך דרך אחרת מזו של הורייך, זה בסדר גם, אין צורך למשמעת עיוורת בהורים, אחרת לא בונים זהות נפרדת. 
את נשמעת לי מספיק חכמה ונבונה לקבל חלק מהחלטותייך גם לבד.
כרגע בחרת בשמירת הקשר הטוב עם ההורים והשקיפות מולם...זה חשוב לך מאד.

בהצלחה בעתיד,
שלי ורדי

תודה רבה על ההתייחסות,
לגבי אבא שלי, יש לו דעה זהה לדעת אמי.
יש לך עצה שאני יכולה לקבל ממך כדי להסביר לאמא שלי את המצב?
את חושבת שכדאי לפנות למישהו מקצועי?

היי,
נדמה לי שאת צריכה כן להתעקש לפנות לאיש מקצוע ולקחת את אימא אתך..היא לא משחררת אותך מספיק, אך ייתכן שיש לה גרסה משלה על כל העניין .איש מקצוע ישמע את שתיכן, יבחין בנקודות העיוורון של שתיכן, כמו כן בדפוס הקשר ביניכן, מהטוב בו ומה חוסם בו.

בהצלחה,
שלי