גבולות

שלום
יש לי בת מתבגרת בת 15.5 מקסימה תלמידה טובה אחראית עוזרת בבית לא מתחצפת גם ברגעים של ויכוח וכעס אנחנו ומלבנים את הנושא ביחד היא משתפת אותי בחויות וארועים ,שואלת מתיעצת ,
הויכוח התמידי שלנו הוא סביב מתי צאת הבית ומתי לחזור ? ומסיבות במועדונים .
אנחנו מגבלים אותה בתדירות ל 2-3 פעמים בשבוע בימי החופש ופעם אחת לזמן הלימודים .
וכן בזמנים יציאה מהבית מקסימום בשעה 10 בלילה ולחזור 2.30 - 300 למרות שהיינו מעדפים שתחזור מוקדם יותר ,ובאשר למועדונים היא רשאית לצאת רק למועדון בקרבת הבית כאשר רוב הילדים הם בני השכבה שלה כלומר אוכלוסיה מוכרת .
יש לנו קושי בנדון בגלל שהורים של החברות לא מגבילים בזמנים והם חוזרים בין השעות 400-5-00 בבוקר יוצא איפה שהיא נאלצת לחזור לבד במונית או אני יוצאת להחזיר אותה .ואני מודעת לכך שזה יוצר קשיים .אני אישית סומכת עליה ואין לי בעיה שתחזור עם חברותיה .בעלי מתעקש שתחזור עד 300 ולא דקה אחרי ,זה ויכוחים שמתנהלים כל פעם מחדש וגורמים למתח וכעס בני לבין בעלי ועוגמת נפש לילדה .
דבר נוסף שאיני מסכימה איתו שהוא מתנה את היצאה שלה לבילוי בכך שהיא מתעוררת עד שעה 11 ההסבר לכך "שלא תשרוף את כל היום בשינה " וזה כולל גם אם מגיעות חברות לישון אצלה ,הן מתעוררות והולכות הביתה .האם זה נורמלי ?הגיוני ?מה לעשות ?ישבנו בעבר ודברנו והוא אינו מוכן להתפשר בכלום ,יש לו משפט קבוע "מוטב שהיא תבכה עכשיו במקון שאני אבכה אם יקרה לה משהו "
זה נוגד את תפיסת עולמי ואת הדרך עליה גדלתי שהטילו עלי אחריות לכלכל את מעשי תוך הדרכה ודיאלוג .
לתשובתכם אודה
אסתר סיס