קצר עם האבא

שלום רב
מתנצל על העיכוב במתן התשובה.
כדי לשקם את היחסים בין האב לבתו נדרשת ההבנה שבתך נמצאת בגיל ההתבגרות עם כל מה שמשתמע מכך, ובעלך לא יכול להרשות לעצמו להגיב בדרך שבה הוא מגיב.
אני ממלי לכם לפנות לייעוץ/הנחיית הורים כדי לקבל את הכלים המתאימים להתנהלות מול בתכם.
בזה שבעלך מרים את קולו הוא משדר מצוקה וחולשה ובתך מנצלת זאת כדי להמשיך ולשלוט על איך הדברים יתנהלו.
יש להגיע למערכת הסכמים מחייבים בנכם לבינה שמסיר את כל תחומי הפעילות ואת שפת התקשורת בבית.
יש להוסיף להסכם נספח של תשלום כאשר אחד מהצדדים לא עומד בהסכם. יש לתת לבתכם להחליט על התשלום במידה והיא לא עומדת בהסכם ויהיה נכון לנהל משא ומתן על כך.
לדוגמה: אם היא מרימה את הקול וצועקת לא יהיו דמי כיס לשבוע, אתם מצדכם תדרשו שבועיים. וכך הלאה.
זכרו שתפקידכם יהיה לממש את ההסכם ולעמוד בו!!!!!
בצורה זו אתם זזים מניסיון לשלוט בבחורה למצב של ניהול משותף. בנוסף, היא מקבלת אחריות על חייה ומתאמנת בלקיחת החלטות עם כל מה שבא עם זה, לטוב ולרע. כלומר, והיה והיא לא עומדת בהסכם שהיא חתמה עליו חובת התשלום היא עליה לפי בחירתה והחלטתה. כך שלא תוכל לבוא בטענות אליכם.
בדרך זו ניתן להוריד את המתח ואת רף הצעקות
בהצלחה