גיל ההתבגרות

אני אמא לשלושה ילדים, 14, 11, ושנתיים. מדובר בבתי בת ה-14, עד סוף שנה שעברה הייתה בתי תלמידה מצטיינת בבי"ס, קיבלה 5 תעודות הצטיינות, התנהגות למופת ורק מה שאפשר לחלום עליו. חברה טובה לחברותיה ועוד.גם השנה ציוניה טובים אך לא כמו בשנה שעברה.השנה, בתי התחברה עם חברות חדשות מביה"ס החדש שבו עלתה לכיתה ז' לא מאזור מגורינו אלא מהסביבה, ולומדת איתם באותה כיתה, ומפה התחיל השינוי בה. לפני שבועיים הושעתה מביה"ס עקב נתינת סטירה לאחת הבנות שרבה איתן כי ההיא שיקרה לה בפנים, וקיללה אותנו ואת אחיה ופשוט "התפלקה" לה סטירה מעצבים. יש לציין שהילדה השנייה זו כבר הפעם השלישית שמושעית מביה"ס עקב בעיות התנהגות. דיברנו עם בתנו והסברנו לה שהילדה הזו לא טובה בשבילה ושהיא מורידה אותה למטה, והמלצנו לה לא להיות איתה בקשר. אני שמה לב, כי עניני הבנים מאוד "חמים" בפיה ובפי חברותיה ואף היה השבוע טלפון מאחד הבנים, שבמקרה שמעתי אותו צועק עליה, ומסתבר אחרי ששאלתי אותה - שהיא שוב מגינה על חברה שלדעתה הנער הזה ניצל אותה. אנחנו מרגישים שהיא הולכת לנו לאיבוד, אני לא יודעת איך לדבר איתה על ענייני הבנים, מה כן מותר, מה אסור. אני מפחדת ללחוץ יותר מדי ומצד שני לוותר יותר מדי. מה לעשות? אני לא רוצה לאבד אותה מבחינת אמון ובטחון. אנא הצעתכם.