אמא חסרת אונים מול ילדה מתבגרת

שלום לכולם.
אני אם חד הורית לשתי בנות בגיל ההתבגרות.
לפני כשלוש שנים גרתי עם חבר ,מעשה שלא צלח בלשון המעטה וכתוצאה ממנו ,הבת הגדולה שלי עברה לגור עם אביה .-בעצת פסיכולוגים -הרפיתי , היא לומדת בעירו, יודעת לדעתי שעשתה טעות ,אולם מאוחר כרגע לחזור מאחר וכל חיי החברה שלה מתנהלים שם,ובית הספר בו היא לומדת הוא מעולה.
מיותר לציין את המשבר שאני חשה ,אולם למדתי לקבל את המצב אך לא להשלים איתו.
הדבר שהכי כואב הוא הפרידה מאחותה בת ה-14 .- האב לא מבין כמה הפגיעה קשה ,,
דווקא עם הבת הגדולה ,היחסים שלי מעולים -היא ילדה טובה, ממושמעת, מכבדת אותי
מגיעה אליי כל יום ,דאגתי דרך בית משפט שהן תראינה אחת את השנייה כל יום.
הבעייה עם הקטנה - שהיא כבר בכיתה ח'- היא פשוט לא סובלת אותי !!,זה גומר אותי
היא אומרת לי בפנים -אמא -אני שונאת אותך , בכל הזדמנות , אין לי איתה תקשורת
אני מנסה לרצות אותה בכל מאודי -כל מה שצריך ואף יותר - דלתות נטרקות חופשי בביית, התקפי זעם -מקללת אותי , היא פשוט רואה אותי כאילו שהיא רואה שטן מול העיניים .
אני שואלת את עצמי -מה הסיבה ? - אפילו את החבר שלי שהיא לא מסמפטת היא כבר לא רואה .
בכל הזדמנות מאיימת שגם היא תעזוב את הביית כמו אחותה,אני בתגובה לא מראה לה פחד ואומרת לה שהיא יכולה ללכת -אני גם אארוז לה מזוודה .
אני לא יודעת מה הסיבה לכל השינאה הזאת ? היא הופכת את הביית כשהיא בקריזה
אני ממש פוחדת לדבר איתה .
היא עומדת בחלון וצועקת "הצילו"- וכל השכנים שומעים .
פשוט נורא

מה עושים ?