ההורים שלי לא מבינים ..

שלום,
ההצד חיובי בכל המצב הזה שאת בת 13 וחצי ובעוד שנה-שנתייםהורייך לא יכריחו אותך לצאת אתם, תצאי עם חברותייך, האם את יכולה במקום לומר שאת לא רוצה להצטרף אליהם לארגן איזו יציאה עם חברות באותו זמן ולומר להורים שלך שאת מעדיפה לצאת עם חברייך? אפשרות אחרת היא שתביאי גם חברה שלך במפגשים האלה, האם אפשרי? כך הזמן שלך יעבור יותר בנעימים.
אם לאחד ההורים, נגיד אביך, יותר קל להקשיב והבין את הרגשות שלך בקשר למצב, כדאי לך לדבר איתו ביחידות ולא בנוכחות שני ההורים, להסביר לו מה שאת מרגישה. יש תקווה שהוא יהפוך לקול שלך ויעזור לך וידבר עם אמך על כך. דבר אחר שאת יכולה לעשות זה לקחת ספר או משהו אחר כדי להעסיק את עצמך, או לשבת עם המבוגרים כדי להתחמק מהמשחקים הילדותים שלא מעניינים אותך.
הורייך כנראה לא קלטו שאת גדלה ומתבגרת והפער בין 13 וחצי לגיל 10 הוא גדול יחסית. הם מתייחסים אלייך כילדה קטנה שצריכה להתלוות אליהם עם אחיך הקטנים.. בסופו של דבר אם תתעקשי לא להצטרף למפגשים, הם יתרגלו לכך. את יכולה לפעמים להתפשר ולהצטרף ....
אז האם של הילדים התאכזבה, מה לעשות? יש שינויים עם הזמן, את לא נשארת ילדה, את מתבגרת, וזכותך לא לאהוב דברים מסויימים, הם יצטרכו לקבל זאת. התחושה שלי היא שאף פעם לא חיבבת אותם מדי.

בהצלחה,
שלי

ההורים שלי יודעים איך אני מרגישה כי כבר אמרתי להם , והם מרשים לי לא לבוא למפגשים , אבל כל פעם זה מלווה בריבים ביני לבין ההורים שלי .
התירוץ שלהם הוא שאנחנו ילדים ואנחנו מסתדרים , כי כל הילדים מתסדרים ביניהם , ואני לא מבינה למה תמיד כשאני לא באה הם מוסרים לי שהם מאוכזבים , אני לא מבינה עדיין למה , כבר לא באתי לכמה מפגשים אז הם עדיין לא הבינו שאני לא מעוניינת ...
אני קובעת עם חברות , אבל אז זה מתפתח לריב כי הם כועסים עליי ולא מרשים לי , כי הם לא מבינים איך אני לא מסתדרת עם הבנות האלה .
אך אפשר לגרום לזה שהם יפסיקו עםהמפגשים המשותפים האלה ? גם האחים לי לא אוהבים אותם , הם לא מקשיבים , הם אנוכייים ואנחנו לא מעניינים אותם , אלה החברים שלהם אז לא אכפת להם ממנו , פשוט התנהגות מגעילה ...
אני לא מבינה מה הבעיה שלהם ללכת לסרט או למסעדה רק הם ? נמאס כבר , הם פשוט לא מבינים , מה הבעיה שלהם ללכת רק הם ? למה כולם צריכים לסבול ?!

יש משפחות שמאד רוצות את כל המשפחה מבלה ביחד, את תחושת הלכידות המשפחתית. אני גם כמוך לא מבינה למה 2 זוגות ההורים לא נהנים מבילוי משותף בלי הילדים. אך את צריכה להחליט מתי את מעגלת פינות ומתפשרת ומתי את מחליטה וחיה טוב עם עצמך גם כאשר הם אומרים לך שהם מאוכזבים. זה לא כל כך קל כמו שאני כותבת כאן, אך אולי יגיע שלב כזה שפחות יהיה לך איכפת ותרגישי פחות רגשי אשמה על הבחירות שאת בוחרת לא לרצות אותם תמיד. כילדה בכורה יש עלייך הרבה ציפיות אך את "מאתגרת" אותם כי את מבקרת את הורייך ובהחלט אפשר להרגיש שיש לך דעות משלך וראיה עצמאית של מצבים. את פגועה , נראה לי בעיקר מכך שהם לא רואים אותך, לא מבינים אותך. תעמדי על שלך אך עם קצת פשרות, קצת סבלנות ועוד שנה-שנתיים יהיו לך בילויים אחרים, מעניינים יותר.

שלי