קשיים חברתיים

שלום לך
יהיה נכון מבחינתך להישאר בריחוק מה ולתמוך ולהאמין שבתך יודעת להסתדר. זה טבעם של ילדים בגיל זה. יום אחד זו בתך ולמחרת זו השנייה ולנו ההורים יש את הנטייה לראות את הסיטואציה ממרום גודלנו בהזדהות מוחלטת עם הקטנטנים אך אנו שוכחים שאצלם העוצמות נמוכות יותר מאחר והם עוד קטנים. לנו, ההורים, הדרמות שלהם, לפעמים יותר קשות להתמודד מלהם.
אז כל זמן שברור לך שזה יום זאת, יום השנייה, אל תתערבי. והיה ואת רואה והמגמות לא מתהפכות, יש מקום להתייעץ עם אנשי מקצוע שיכולים לברר את הסיבה לכך ולמצוא פתרון.
בהצלחה

ראשית תודה רבה על המענה.
אני מאוד רוצה שבתי תתחיל טיפול באומנויות אך מסרבת בכל תוקף לאחר שהיה לה ניסיון לא מוצלח של שלושה חודשים עם מטפלת באומניות. היום למשל חזרה הביתה והתלוננה על כך שאף אחד לא אוהב אותה בכיתה. תחילה סרבה לספר למה בוכה ואחרי שכנועים שלי סיפרה שהתחושה שלה בכיתה לא טובה. אני ממש אובדת עיצות וחסרת אונים שאין לי דרך לעזור לה. אני לא מוצא את המילים הנכונות גם אם יש כאלו.
כיצד בכל זאת אוכל לסייע לה? תודה רבה

שלום לך
נראה שיהיה נכון לפנות לעזרה מקצועית מאחר שבתך חווה קושי. לא ברור מה הוא הקושי, האם הוא מהכיתה או ממקום אחר. יכול להיות שלבתך קשה לייצר חברויות והיא צריכה אימון ביצירת קשרים חברתיים.
בהצלחה

הי,
הקשיים של בתך אופייניים לבנות בגיל ההתבגרות בו השייכות לקבוצה משחקת תפקיד מהותי והמשימה של שלב התפתחות זה היא להתמודד עם הרגשות והמחשבות המציפים. התחושה שלי היא שביתך נראית לך חסרת כוחות מספיקים להתמודד עם העולם ורצונך לשלוח אותה לטיפול הוא רעיון טוב עבורה. אני מתרשמת שהחוויה הראשונית שלה מטיפול אינה כה חיובית ואני תוהה מדוע. אולי זה קשור גם לתאום ציפיות. אני ממליצה לנסות טיפול קוגניטיבי התנהגותי.