שואלת שוב..

שלום,
מה שחשוב הינו שלא תדברו אתה ולא תדגישו מאד את נושא חוסר הבטחון, עצם העלאת הנושא מקבעת ומנציחה לפעמים את התחושה הזאת. במקום זאת, תנסו לשמוע את הדעות שלה, להעריך את התכונות הטובות שלה, לעודד אותה ללכת לחוגים שמעניינים אותה, לעשות דברים שהיא טובה בהם.
חוסר בטחון נובע מכל כך הרבה סיבות כך שקשה לי לדעת את התמונה המדוייקת. כמו אצל בתכם, כך אצל רבים וטובים חוסר הבטחון נובע ממקורות סמוים, לא נראים לעין, בלי סיבה חיצונית מוצדקת. לפעמים נובע מכך שהבן אדם עצור ומפחד לשחרר יצרים ודחפים, לפעמים נובע מביקורתיות עצמית גבוהה ולפעמים מכך שהאדם חושב שהאחרים תמיד טובים ושווים יותר ממנו, כמובן יש עוד סיבות כמו חוסר בטחון בקשר ובאמון עם אנשים וכו'.
קשר עם הורים, חוסר בטחון כי בהשוואה עם אח/אחות מוצלחים יותר וכו'. לפעמים פחות נורא חוסר הבטחון אלא התוצאות שלו, כמו הימנעות מאתגרים, התנסויות, חוויות. כי רק דרך התנסויות והצלחות יכול להיות שינוי במצב.
אם כבר שמישהו ידבר אתה, אז איש מקצוע עדיף אם בכלל מעוניינת בכך. עם ההורים זה קשה.

כל טוב,
שלי