וותרנית

שלום לך, קצת קשה לכוון לכיוון אחר בגיל 14, אך עדיין אפשר לעשות שינוי לכיוון של התחשבות יתר בצמה ופחות "מחיקה" של עצמה על חשבון טובת האחרים, אם זה המצב שאת מנסה לתאר. אתחושבת נכון כאם. הוותרנות ו"המלאכיות" לפעמים גובים מחיר מן האדם.
לדעתי, צריך להמשיך ולשדר לה הערכה על היותה אותה טובה ודואגת, זו תכונה טובה שאני מקווה שתתן לה רבות ובאמצעותה היא אהובה על סביבתה.אך לא בכל מחיר. כדאי מאד לעודד אותה לחשוב גם על עצמה, בעיקר במצבים מורכבים בהם תצטרך לבחור בין טובתה האישית לטובת האחרים. צריך להזהר מכך שמא תפתח רגשות אשמה אם היא חושבת יותר על עצמה. זה צריך ליישם בראש וראשונה בקשר ביניכם, בינה לבין ההורים. זאת אומרת, שלא תצפו שהיא תוותר לטובת שאר בני המשפחה. לפעמים נוח לנו שיש ילד טוב לב וסתגלן עם כולם אך לא תמיד טוב לילד עם המצב הזה. אז, אם הבת תתחיל להראות סימני אגוצנטריות ועקשנות (סממניפמובהקים של גיל ההתבגרות), נא לא לדכא את ההתנהגויות האלה, לאפשר לה להיות קצת כזאת כי היא צריכה קודם כל להתאמן בבית ואחר כך ליישם בחוץ.

בהצלחה,
שלי