הורים במצוקה

שלום,
אם ההתנהלות הזאת חדשה יחסית ויש שינוי קיצוני מבעבר, נראה שהבת שלכם עוברת משבר כלשהו. היא זועקת לעזרה דרך התנהגות מתנגדת, פרובוקטיבית ועצבנית. האם המשבר קשור לבית וליחסים בתוך הבית או לסביבה החיצונית, איני יודעת. זו לא התנהגות רגילה. אם באמת היא מסתובבת עם "עבריינים" כפי שהיא טוענת, אז המצב גרוע ובטח חווה חויות קשות שלא תואמות את הערכים של הבית.
לפי דעתי, הבת שלכם צריכה אבחון רגשי, ואתם כהורים צריכים הדרכה ראשונית כדי להבין מה המקור העיקריי של הקשיים לה, ומה בעצם מתחולל בנפש שלה ביחס לעצמה, לבית שלה ולסביבה שלה בכלל. זאת כדי שתהיה התקרבות ראשונית בינה לביניכם. אולי גם לימודית היא אינה נמצאת במקום המתאים לה, אך אין לי מספיק מידע על כך, זו רק השערה.
לגבי הגבולות שאתם מציבים והיא לא מקבלת, אני מאמינה שאם אתם כהורים וכמשפחה מורחבת, (אחים גדולים אולי, דודים, סבים) תתאחדו לעזרתה ותרצו מאד שתשנה חלק מהרגליה, ויהיו לכם הכוחות להתעקש ולא לוותר, לבסוף אתם תצליחו. תזכרי שילדים או מתבגרים, חוששים לעתים קרובות ממסגרת ללא גבולות ולמה שהם עלולים להגיע אם אינם שולטים באימפולסים, והדחפים שלהם. בדרך פרדוקסאלית, הם מרוצים מהגבולות ונרגעים כאשר ההורים מציבים להם אותם, למרות התנגדותם הבו זמנית. לעתים, אי הצבת גבולות וחוסר אונים מצד ההורים, גורם לילדים לחוש מוזנחים, לזלזל בהורים ולהרגיש שאין על מי לסמוך.
אז תלכו להדרכה קודם, כמה וכמה פעמים, זה שווה במסגרת הקהילה או במסגרת פרטנית, ותנסו להבין. אולי בו זמנית בית הספר יכול להפגיש את הבת עם עו"ס לנערות או עם הפסיכולוגית אם יש לה זמן עבורה ליותר ממס' פגישות בודדות.
אני רוצה להגיד לך שכרגע מה שהבת שלך צריכה זה שתהיי חזקה ועיקשת, לטובתה ולא חלשה.

בהצלחה, מאחלת שיהיו לכם הרבה כוחות,

שלי ורדי