גיל התבגרות

הי יפעת,
קראתי את פנייתך.
אני עוסקת באימון אישי לצעירים ולבני נוער ובאימון מנטאלי לספורטאים צעירים בתחום התחרותי.
חשוב לזכור כי בני נוער בספורט התחרותי מתמודדים מגיל צעיר עם שגרת אימונים אינטנסיביים, תחרותיות, כשלונות ולחצים שונים, וכל אלו בנוסף ללחצים ה"רגילים" איתם צריכים בני נוער להתמודד.
יחד עם העובדה שחייהם מורכבים יותר אין הצדקה להתנהגות אותה את מתארת וכמובן שיש מה לעשות בעניין.
תוכלי לקרוא עוד בנושא בבלוג שלי/

שלום לך,
לצערי את איבדת את הסמכות עליו והכוח שלו לגרום לך להיות מאויימת הוא הרסני בשבילו ובשבילך. אני לא יודעת אם יש אבא בתמונה כי לא הזכרת את זה. הוא כבר לא ידל, עוד חצי שנה בן 18 ומאוחר לשנות עכשיו את טיב היחסים או את אישיותו בלי שלו עצמו תהיה מוטיבציה לשינוי. אני לא יודעת איך את עושה את זה, אך כאשר תפסיקי לשדר פחד ולהרגיש מאוימת, תיתכן קצת הטבה ביחס שלו אלייך ובבקשות שלך ממנו. אין לו הרגלים, הוא חי לפי דחפים וסיפוקים, ולפי ניסיוני, העובדה שמשחק כדורגל באופן מקצועי ומשקיע בוודאי המון שעות בשבוע לשם כך, מפריעה והפריעה ללימודים שלו. זו החלטה שקיבלתם ויש לה מחיר כבד לגבי ההשכלה הפורמלית שלו. יש תקווה שהגיוס לצבא יעזור לו להיות בן אדם קפדן, אחראי יותר ודוחה סיפוקים. אולי כאן יהיה שינוי כלשהו. דבר נוסף שאת יכולה לעשות זה לשתף את המאמן שלו כי יש לו כוח סמכותי עליו והבן שלך בוודאי מעריך אותו.

בהצלחה,
שלי ורדי