מתבגרת בת 9 ??

ביתי בת 9 ו-9 חודשים כיתה ד' (בת בכורה. יש עוד 2 בנות בגיל 7 ו-3) ועוברת כפי הנראה משבר. עד לתקופה האחרונה הייתה באופן כללי ילדה מלאת שמחת חיים, בדרך כלל מאושרת ונהנית מהחיים.
בתקופה האחרונה היא ממש נכנסת לדכאון. מדברת על כך שאין לה חברות. שאף אחד לא רוצה לשחק איתה וכד'. שאין לה חיים, שכל היום היא צריכה ללמוד ושלא כיף לה.
מהיכרותי אותה אני יודעת שהיא מגזימה. כלומר אם היא פנתה לילדה מסוימת ואמרה לה שהיא רוצה לשחק איתה והילדה לא רצתה-בעיני הילדה זה אומר שאף אחד לא אוהב אותה ואף אחד לא רוצה לשחק איתה. היא מעין בונה "סרטים" בראש שלה של דברים שלא ממש קרו כפי שהיא מפרשת אותם וזה מכניס אותה למצב רוח מאוד לא טוב, בכי וכד'. בעבר היא גם הבינה שזה מעניק לה תשומת לב מיוחדת (שיחה איתי על מה שהיא מרגישה) ונראה לי שהיא גם לא מפסיקה במטרה להמשיך את שיחות הנפש שלי איתה.
באופן כללי היא נהייתה ילדה נרגנת. כל דבר מעצבן אותה. היא לא מרוצה משום דבר גם בבית (לא רק בבית הספר). על כל דבר יש לה על מה להעיר. ממש רואה את חצי הכוס הריקה כל הזמן במקום את חצי הכוס המלאה.
מליון שיחות עימה לא עוזרות וגם נסיונות לא לשוחח על זה ולהעביר הלאה לא עוזר.
היא יכולה להיות שמחה לרגע ודקה אח"כ בוכה.
כמו כן לי נראה שיש לה איזשהיא בעיה בתחום הארגון. כל דבר לוקח לה המון המון זמן לעשות. אתה אומר לה לצחצח שיניים. היא תעמוד מול המראה חצי שעה לפני שהיא בכלל תתחיל לצחצח שיניים. כאילו היא מושכת את הדברים דווקא- מה שמאלץ אותי כל הזמן להעיר לה ולאמר לה מה לעשות. כמובן שהיא גם מנסה למשוך את זמן השינה. בקיצור כל היום עצבים. לקחתי בחשבון שאולי זה הדרך שלה למשוך את תשומת הלב מאחיותיה. בעבר כשהרגשתי שחסר לה תשומת לב גם פיניתי לה זמן רק לי ולה (יצאנו לבתי קפה ובילויים שונים) אך גם זה לא עוזר.
לאחרונה היא התחילה גם לדבר על זה שהיא לא יפה. שהבנות בכיתה שלה הן חכמות יותר, יפות יותר, מקובלות יותר. בקיצור היא הכי לא מושכת לעומתן.
סליחה על האורך אך אני מאוד זקוקה לעצה לגביה. איך עליי לנהוג איתה? האם לדעתכם היא זקוקה לשיחות עם איש מקצוע?