כעסים.

נ.ב
כמעט כל ערב הוא יושב עם חברים מחוץ לבית וחוזר מתי שבראש שלו למרות שבעלי מתקשר ומבקש שיגיע בשעה מסויימת זה לא קורה..והוא עוד מעז לענות בחוצפה כשחבריו סביבו..
יש לו עוד שנה עד הגיוס ..האם אנחנו אמורים לסבול עד אז או שזה יעבור ??

בבקשה תענו לי ממש לא נעים כל המצב הזה בבית ...האם אני צריכה לדבר איתו או לתת לו להבין שכך לא מדברים עם ההורים ??

שלום לך
נראה שיש משהו שהבנת, שימי לב מה הייתה התגובה שלו למחרת. הוא ביקש סליחה. הסיבה לכך קשורה להתנהלות שלך מולו. ברגע ששברת את מעגל הדרישות שלו בסירוב מוחלט לתת כסף הוא הפסיק לקחת אתכם כמובן מאליו. יש להתמיד בהתנהלות זאת ביתר תקיפות ונחישות לאורך זמן. תמורת כסף וחופש יהיה עליו להתנהל בצורה שפויה מכבדת וסבלנית כלפי שאר הדיירים בבית, נקודה.
בהצלחה

אייל תודה על התשובה.
במוצ"ש האחרון לאחר שבוע שלא דיברתי איתו (הכל התנהל דרך בעלי שאמר"עכשיו אני יודע כמה קשה להיות אמא")הוא ניגש אלי שוב וביקש סליחה !!
רציתי לשמוע ממנו אם באמת הוא מתכוון לכך ושיבטיח לכבד את כל בני הבית-הבטחה קיבלתי אני מקווה שבאמת כך יהיה....
כפי שציינתי אנחנו עצמאים והוא היה עובד איתנו כמה שעות ביום אך בזמן המריבה בנינו הוא הפסיק ומצא עבודה מסודרת כדי לממן את עצמו(מאוד שמחתי ואמרתי לו שימשיך כך הוא יעריך הרבה יותר את הכסף ואת עצמו)

דבר אחר מפריע לי מאוד היציאות בערב עד שעות מאוחרות (חצות וגם אחרי..)איך אפשר למנוע את התדירות היום יומית הזאת??

האם אתם מעירים אותו בבוקר?

ברור!!!
וזה מוציא ממני הרבה אנרגיות ,רוב השבוע הוא מתחיל ב 10 בבוקר ישנם ימים שהוא לא לומד כלל ולכן לא מחשבן ויוצא עד מאוחר למרות הבקשות שלי להגיע בזמן (חצות ..לא מספיק??)
ואם קרה שלא הערתי אותו כי הייתי עסוקה בעבודה ולא שמתי לב שהזמן עבר ..איזה צעקות ואז הוא יוצא בעצבים מהבית לא עונה לי לנייד וחוזר מאוחר מאוד בלילה (כדי להעניש אותי..)לאיזה מצב הגעתי!!!???
לפעמים אני אומרת די הוא גדול שיסתדר לבד אך אם אני לא אהיה שם אני פוחדת שיסחף לדברים רעים ..אני "שומרת" עליו מרחוק אולי זה פרימיטיבי מידי לא יודעת עזרה דחוף...תודה רבה.

שוב שלום
ונראה ברור לגמרי שהבחור לוקח אותך כמובן מאליו. זה הזמן לשחרר ולתת לו לקחת אחריות על חייו. בלי כסף בלי השכמות וכמה שפחות יחס. והיה ומתעורר בו הרצון להבין למה הגישה שלך השתנתה אז תוכלי להסביר לו בצורה נחושה שהמצב לא יחזור לקדמותו מאחר ואת לא מוכנה לסבול יחס כזה מצידו.
בהצלחה

שלום..הייתה לי שיחה איתו על כל המצב ..אז כך שאלתי למה הוא מתרחק (מאיתנו ההורים)האם יש סיבה עשינו משהו ולא שמנו לב נשמח לשמוע הכל גם אם זה לא נעים!!! הוא אמר לי שעכשיו הוא כבר גדול(עוד מעט 18)ודי אנחנו צריכים לשחרר אותו לא לשאול שאלות מיותרות כמו איפה אתה ,עם מי אתה יוצא\יושב ,מתי אתה חוזר וכו'
הוא טוען שאני חונקת אותו וכל השיחה מבחינתו הייתה בקול רם עד צעקה כלפיי נשארתי פעורת פה כאילו הוא קיבל שטיפת מוח ובא להוציא עלי הכל.. אני בשוק טוטאלי בהלם מוחלט ופגועה מאוד !!! עד מתי ???

חשוב לי לציין שאחרי שנה שלמה של שיעורים פרטיים הוא הפסיק ללמוד ולא ניגש לכל למבחני הבגרויות וממש חבל לי ..ולמרות זאת עובד כל יום מ11 בבוקר עד 8 בערב אבל מתקשר אלי שנוח לו כדי שאביא לו אוכל..(וכמובן אני מממנת שיעורי נהיגה(בזה אני טובה לו!!!)

שלום שוב
המקרה שאת מתארת הוא קלאסי מבחינת לקיחתך כמובנת מאליה!!!! הגיע הזמן באמת לשחרר אותו לבגרות כמו שהוא דורש וזה אומר: מימון עצמאי של שיעורי הנהיגה והסתדרות לבד בנוגע לאוכל.
תגובות אלו מצידך הן הדבר הכי טוב שאת יכולה להעניק לו כשיעור בכבוד לחיים.
בהצלחה